הצלב האדום: אלפי הרוגים קבורים בהריסות עזה, לא יזוהו לעולם

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום אמר כי הסיכון שאלפי הפלסטינים הקבורים תחת הריסות עזה לעולם לא יזוהו גובר מיום ליום, שכן מאמצי החילוץ איטיים וקורבנות רבים טרם חולצו, כך מדווח ה"גרדיאן" הבריטי.

"אין ספק שגופות אלו עלולות להיות קשות לזיהוי בקרוב", אמר פאט גריפית'ס, דובר הצלבב  האדום בירושלים. "ככל שייקח זמן רב יותר לאיתור שרידי אדם, כך יהיה קשה יותר לזהותם. ככל שהמתים שוכבים זמן רב יותר מתחת להריסות, כך גדל הסיכוי שהם יהיו בשלבי ריקבון מתקדמים - אפילו שלדים - כאשר בסופו של דבר יימצאו".

הוא הוסיף: "מומחים משפטיים מאבדים גישה לראיות נסיבתיות בהן ניתן להשתמש כדי לאמת את זהותם".

מאז שנכנסה לתוקף הפסקת האש השברירית בתיווך ארה"ב באוקטובר 2025, החלו הפלסטינים לחפור בכ-61 מיליון טונות של פסולת , פי 20 בערך מהכמות הכוללת שנוצרה מסכסוכים ברחבי העולם מאז 2008. מתחת להריסות, לפחות 10,000 בני אדם קבורים, כך על פי גורמי בריאות בעזה המזוהים עם חמאס. המספר יכול להגיע עד 14,000 .

צוותי חילוץ נאלצו עד כה להסתמך על כלים בסיסיים - אתים, מעדרים, מריצות, מגרפות ומעדרים - כמו גם עם ידיים חשופות. בקשות חוזרות ונשנות לישראל לאפשר כניסת מחפרים וציוד כבד אחר, מה שיאיץ משמעותית את מאמצי החילוץ, נותרו ללא מענה.

"צוותי חיפוש וחילוץ צריכים גישה לכל האתרים שבהם נחשדים כי נמצאו שרידי אדם", אמר גריפית'ס. "אנו יודעים שכמעט בלתי אפשרי להכניס חלק ניכר מהמכונות והציוד הללו לעזה כרגע. וזו עדיין קריאתנו, וחלק מהדיאלוג הישיר המתמשך שלנו עם הרשויות הרלוונטיות, לאפשר את כניסתם של פריטים וציוד אלה לעזה".

ככל שלוקח זמן רב יותר לאסוף גופה, כך קשה יותר לזהות אותה - כולל באמצעות DNA. ד"ר כריסטינה קטאנאו, פרופסורית לפתולוגיה משפטית באוניברסיטת מילאנו, אמרה ל"גרדיאן": "בסופו של דבר, הזמן הוא האויב הגדול ביותר של הזיהוי. כשמדובר בזיהוי, ככל שעובר הזמן, כך סיכויי ההצלחה פוחתים. בשלבים המוקדמים, אם גופה נשמרה יחסית טוב, עדיין ניתן לזהות את הפנים ותכונות ייחודיות אחרות. עם חלוף הזמן, רבים מהתכונות המאפשרות זיהוי אמין הולכים לאיבוד".

כאשר נמצאים שרידי אדם, מומחים משפטיים יכולים להשתמש בגיל, גובה, טביעות אצבעות, רישומי שיניים וחפצים אישיים, לצד פרטים על היכן ומתי נמצאה הגופה, כדי לקבוע זהות. אך הצלב האדום אומר שככל שגופות לא נמצאו, כך גדל הסיכון שהראיות יאבדו. שרידים יכולים להיעקר ממיקומם המקורי, חפצים אישיים יכולים להיהרס או להתפזר, ותנאי סביבה - לחות ופעילות בעלי חיים - יכולים למחוק רמזים חיוניים הדרושים לזיהוי.

גורמים ישראלים שאליהם פנה ה"גרדיאן" אמרו כי אין אישור להכניס ציוד המשמש לחילוץ גופות לעזה.

גריפית'ס אמר: "אנו רואים את היקף המשימה ואנחנו רואים מה מונח על כף המאזניים. אלפי משפחות עדיין מחפשות תשובות בדרך זו. זה מה שמונח על כף המאזניים: זכותן לדעת מה גורלם של יקיריהם".