נתניהו, נכשלת: ההסכם שייחתם עם איראן - רע לישראל ומעורר חששות רבים

ההסכם בין ארצות הברית לאיראן נתפס בעיני מבקרים רבים בישראל כהסכם בעייתי, משום שלטענתם הוא אינו מונע באופן מלא את יכולתה של איראן להתקרב לנשק גרעיני, אלא בעיקר מעכב אותה. לעת עתה נראה כי ההסכם רע מאד לישראל, כך שנתניהו נכשל.

ראשית, מבקרי ההסכם טוענים שהוא נותן אפשרות לאיראן לשמר חלק משמעותי מתשתיות הגרעין שלה. במקום לפרק לחלוטין מתקני העשרה, צנטריפוגות וידע טכנולוגי שנצבר שנים, ההסכם מגביל את הפעילות לנקודה בלבד. מבחינת ישראל, איראן עשויה להאיץ מחדש את התוכנית הגרעין אם תחליט להפר את ההסכם.

שנית, קיימת ביקורת על כך שההסכם מספק לאיראן הקלות כלכליות משמעותיות באמצעות הסרת סנקציות. המתנגדים טוענים שהזרמת כספים לכלכלה האיראנית מחזקת את המשטר בטהראן ומאפשרת לו להגדיל את התקציבי הביטחון והפעילות האזורית שלו. מנקודת מבט ישראלית, קיים חשש שחלק מהמשאבים הללו יופנו לתמיכה בארגונים ובקבוצות חמושות הפועלות נגד ישראל ובעלות בריתה באזור.

טענה נוספת שמבקרת את ההסכם, מתייחסת לסוגיית הגרעין, פיתוח טילים, ייצור כלי טיס בלתי מאוישים ופעילות אזורית של איראן.

מבקרי ההסכם גם מצביעים על בעיות אפשריות במנגנוני הפיקוח והאכיפה. לטענתם, פקחים בינלאומיים לא יכולים להיות נוכחים בכל מקום ובכל זמן, ויש אפשרות שאיראן תבצע פעילות חשאית באתרים שלא הוכרזו כרשמיים. החשש הוא שהקהילה הבינלאומית תגלה הפרות רק לאחר זמן רב, ואז הנזק כבר יהיה משמעותי.

בנוסף ההסכם מעניק לאיראן לגיטימציה בינלאומית רחבה יותר. לאחר שנים שבהן הוצגה כמדינה מבודדת בשל תוכנית הגרעין שלה, הסכם עם ארצות הברית ומעצמות נוספות עשויות לשפר את מעמדה הדיפלומטי והכלכלי. מבחינת חלק מהגורמים בישראל, הדבר מקשה על יצירת לחץ עתידי בינלאומי במקרה של הפרות או צעדים תוקפניים מצד איראן.

אם אכן ייחתם וייושם הסכם רחב בין ארה"ב לאיראן, בישראל סבורים שהוא יכול להציב את ישראל בפני כמה אתגרים אסטרטגיים משמעותיים.

הטענה המרכזית של המבקרים היא שהסכם יעניק לאיראן לגיטימציה בינלאומית מחודשת ומשאבים כלכליים גדולים. לפי דיווחים מהימים האחרונים, טיוטת ההבנות כוללת הקלות בסנקציות, שחרור נכסים איראניים מוקפאים והסדרים כלכליים נוספים. אם איראן מקבלת גישה לדולרים, היא עשויה לשקם את כלכלתה, לחזק את תעשיות הביטחון שלה ולהגדיל את השפעתה במזרח התיכון.

חשש נוסף הוא שהסכם יעסוק בעיקר בסוגיה הגרעינית, אך לא יטפל באופן מלא בתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ובפעילותה האזורית. בישראל טוענים כי גם אם איראן מוגבלת בתחום הגרעין, היא עדיין יכולה להוות איום משמעותי באמצעות טילים ארוכי טווח, כטב"מים וארגונים המזוהים עמה באזור. חלק מהניתוחים מצביעים על כך שזהו אחד הנושאים המרכזיים שמדאיגים את ישראל במשא ומתן בין וושינגטון וארה"ב.

בנוסף, קיים חשש שארה"ב תעדיף יציבות אזורית והימנעות ממלחמה על פני הפעלת לחץ מקסימלי על איראן. אם וושינגטון תראה בהסכם הישג מדיני מרכזי, היא עלולה להיות פחות נכונה לתמוך בפעולות צבאיות ישראליות נגד מטרות איראניות בעתיד. דיווחים שונים אף מציינים שישראל לא הייתה שותפה מלאה לכל שלבי המגעים, דבר שמעלה שאלות לגבי השפעת נתניהו על טראמפ.

מצד שני יש גם צורך לזכור שמצבה של איראן הוא שונה מזה כמה שנים. העימותים והתקיפות פגעו בכוחה הצבאי, גם במקרה של הסכם, איראן אינה בהכרח חוזרת מיד לעמדת כוח מלאה.

לכן, השאלה האם ישראל נמצאת בבעיה מדירה שינה מעיני כולנו, והחשש איזה סוג של הסכם ייחתם. אם מדובר בהסכם שמעניק לאיראן כסף ולגיטימציה בלי מגבלות אפקטיביות על הטילים, הגרעין והפעילות האזורית, ישראל עשויה לראות פגיעה בביטחונה. אך אם ההסכם יכלול פיקוח חזק, מגבלות ארוכות טווח ואכיפה אמינה, ייתכן שהוא דווקא יפחית את הסיכון לעימות אזורי רחב וישרת גם אינטרסים ישראליים. היום עדיין קיים אי־ודאות רבה לגבי הנוסח הסופי והאופן שבו ההתחייבויות ייושמו בפועל.