בית המשפט: טלי גוטליב לא תקבל חסינות מתביעתה של שקמה ברסלר

במקביל להליך הפלילי המתנהל בעניינה ולדיונים בכנסת בנושא החסינות הפלילית, קבע בית המשפט המחוזי כי חברת הכנסת טלי גוטליב לא תזכה לחסינות מפני חלק מהתביעה האזרחית שהגישה נגדה פעילת המחאה שקמה ברסלר.

ההליך עוסק בפרסומים שפרסמה גוטליב בנוגע לבעלה של ברסלר, איש שב”כ, ובין היתר בטענות הנוגעות לקשר בינו לבין יחיא סינוואר. בית המשפט דחה את טענת החסינות בכל הנוגע לחלק מהפרסומים העובדתיים, אך קיבל אותה ביחס לפרסומים המוגדרים כהבעת דעה או ביקורת.

בהחלטתו קבע בית המשפט כי לחברי הכנסת קיימת חסינות רחבה שנועדה להבטיח הליך דמוקרטי תקין, וכי יש להיזהר מהגבלת חופש הביטוי שלהם בשל החשש מ”אפקט מצנן” שעלול לפגוע במילוי תפקידם הציבורי. עוד צוין כי אין זה רצוי שחברי כנסת יידרשו להתגונן תדיר בבתי המשפט.

עם זאת, הודגש כי בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת ולפסיקת בית המשפט העליון, החסינות אינה מוחלטת.

על בסיס עקרונות אלה התקבלה בקשתה של גוטליב באופן חלקי. בית המשפט דחה את התביעה בכל הנוגע לפרסומים שעניינם הבעת דעה או ביקורת על ברסלר ופעולותיה. נקבע כי ברסלר היא “איש ציבור”, וכי גוטליב, כחברת כנסת, רשאית להביע ביקורת ודעה לגביה ולגבי פעולותיה.

עוד נקבע כי עיסוקה של גוטליב בשאלות הנוגעות לסיבות שהובילו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והצורך לחקור אותן, מצוי בליבת תפקידה הציבורי. בהתאם לכך, פרסומים מסוג זה נהנים מחסינות רחבה, גם כאשר הם מנוסחים בשפה בוטה.

מנגד, בית המשפט קבע כי קיימות נסיבות ייחודיות המצדיקות את המשך בירור התביעה ביחס לחלק מהפרסומים העובדתיים. בהחלטה צוין כי פסיקת בית המשפט העליון קובעת שחשיפה מכוונת של זהותו של איש שירותי הביטחון אינה נהנית מחסינות. עוד הודגש כי הפרסום לא נעשה בהקשר ביטחוני ניטרלי, אלא על רקע קשריו של איש השב”כ לתובעת, ובצירוף פרסומים ואמירות הנוגעים להשפעתה הנטענת על המלחמה ולפגישתה עם ראש המוסד.

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי לא ניתן בשלב זה לקבוע כטענת סף שהחסינות חלה על אותם פרסומים, ולכן נדרש בירור נוסף של התביעה.

בית המשפט הדגיש כי החלטתו עוסקת במישור האזרחי בלבד ובתחולת חוק איסור לשון הרע על חברי הכנסת, ואינה נוגעת להליך הפלילי, שבו שאלת החסינות מתבררת בכנסת בהתאם לסעיף 4 לחוק החסינות.