התקף הלב של דודי אמסלם: מתי מספיק צנתור ומתי נדרש ניתוח מעקפים?

האירוע הלבבי שעבר השבוע יו”ר ועדת הפנים לשעבר ושר בממשלת ישראל, דודי אמסלם, המכהן כיום כשר לשיתוף פעולה אזורי, כשר במשרד המשפטים וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת, החזיר לכותרות את אחת השאלות החשובות ביותר ברפואת הלב המודרנית: מה ההבדל בין צנתור לבין ניתוח מעקפים, ומדוע יש מטופלים שמטופלים באמצעות צנתור בלבד בעוד אחרים מופנים לניתוח לב פתוח?.

ד”ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה , מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.

מחלות לב וכלי דם ממשיכות להיות גורם התמותה המוביל בעולם המערבי. למרות ההתקדמות המרשימה ברפואה, חסימות בעורקי הלב עדיין עלולות לגרום להתקף לב מסכן חיים. החדשות הטובות הן שכיום קיימים אמצעים יעילים במיוחד לטיפול במצבים אלו, ובראשם הצנתור וניתוח המעקפים.

מה קורה בזמן התקף לב?

הלב עצמו זקוק לאספקת דם וחמצן קבועה דרך העורקים הכליליים. כאשר אחד מהעורקים הללו נחסם באופן פתאומי, לרוב בעקבות קרע של רובד טרשתי ויצירת קריש דם, נפגעת זרימת הדם לשריר הלב. התוצאה היא התקף לב.

ככל שהחסימה נמשכת זמן רב יותר, כך גדל הנזק לשריר הלב. מסיבה זו מקובל לומר בתחום הקרדיולוגיה כי “זמן הוא שריר לב”. כל דקה חשובה.

הצנתור: פתיחת החסימה מבפנים

צנתור לב הוא אחד ההישגים הגדולים של הרפואה המודרנית. במהלך הפעולה מוחדר צנתר דק דרך עורק ביד או במפשעה ומובל אל עורקי הלב. באמצעות חומר ניגוד וצילום רנטגן ניתן לזהות את מיקום החסימה ואת חומרתה.

כאשר מאותרת חסימה משמעותית, הקרדיולוג יכול לפתוח אותה באמצעות בלון זעיר ולהשתיל תומכן, המכונה סטנט, אשר שומר על העורק פתוח ומאפשר חידוש מיידי של זרימת הדם.

היתרון הגדול של הצנתור הוא היכולת לטפל במהירות רבה במטופל הנמצא בעיצומו של התקף לב. במקרים רבים ניתן להציל שריר לב יקר ערך, להפחית סיבוכים ואף להציל חיים. ההליך מתבצע ללא פתיחת בית החזה, לרוב בהרדמה מקומית בלבד, ומשך ההתאוששות קצר יחסית.

זו גם הסיבה שחולים רבים משתחררים לביתם בתוך יום או יומיים לאחר הפעולה.

ניתוח מעקפים: בניית דרך חדשה לזרימת הדם

לעומת הצנתור, ניתוח מעקפים הוא הליך כירורגי מורכב יותר. במהלך הניתוח נוטל המנתח כלי דם מאזור אחר בגוף – בדרך כלל מדופן בית החזה, מהרגל או מהזרוע – ומשתמש בו כדי ליצור נתיב חדש לזרימת הדם סביב החסימה.

במילים פשוטות, במקום לפתוח את הכביש החסום, נבנה כביש חדש העוקף את החסימה.

הניתוח מאפשר להזרים דם לאזורים נרחבים של שריר הלב גם כאשר קיימות חסימות רבות או מורכבות שאינן מתאימות לטיפול בצנתור.

למרות שמדובר בניתוח גדול יותר הכרוך באשפוז ובהחלמה ממושכת יותר, הוא עשוי להעניק תוצאות מצוינות לטווח ארוך אצל מטופלים מסוימים.

מי מתאים לצנתור ומי זקוק למעקפים?

הבחירה בין צנתור לניתוח מעקפים אינה מבוססת על חומרת התסמינים בלבד אלא בעיקר על מבנה מחלת כלי הדם.

כאשר קיימת חסימה בודדת או מספר מצומצם של חסימות, הצנתור הוא בדרך כלל הפתרון המועדף. גם במצב של התקף לב חריף, כאשר יש צורך לפתוח במהירות עורק חסום, צנתור הוא הטיפול הראשון והחשוב ביותר.

לעומת זאת, כאשר קיימות חסימות רבות במספר עורקים מרכזיים, כאשר יש פגיעה בעורק הראשי השמאלי של הלב, או כאשר מדובר במחלה כלילית מפושטת במיוחד, ניתוח מעקפים עשוי להעניק יתרון משמעותי.

בקרב חולי סוכרת, במיוחד כאשר קיימת מחלה נרחבת במספר עורקים, מחקרים הראו כי ניתוח מעקפים עשוי לשפר את ההישרדות ולהפחית אירועים לבביים חוזרים בהשוואה לצנתור בלבד.

לא שאלה של טוב או רע

מטופלים רבים שואלים מה עדיף – צנתור או מעקפים. למעשה מדובר בשאלה שגויה.

שתי השיטות מצוינות כאשר הן נבחרות עבור המטופל המתאים. הצנתור פחות פולשני ומאפשר חזרה מהירה לשגרה, אך בחלק מהמקרים קיים סיכוי גבוה יותר להיצרות חוזרת בעתיד. ניתוח מעקפים דורש תקופת החלמה ארוכה יותר, אך במצבים מסוימים מספק פתרון עמיד ויעיל יותר לאורך שנים.

לכן ההחלטה מתקבלת כיום על ידי צוות רב-תחומי הכולל קרדיולוגים ומנתחי לב, תוך בחינה מדוקדקת של מצב העורקים, תפקוד הלב, גיל המטופל, מחלות הרקע והסיכון הניתוחי.

מה ניתן ללמוד מהמקרה של דודי אמסלם?

על פי המידע שפורסם לציבור, השר דודי אמסלם עבר צנתור מוצלח ושוחרר לביתו בתוך זמן קצר. העובדה שלא נדרש לניתוח מעקפים מצביעה ככל הנראה על כך שהרופאים הצליחו לטפל בחסימה באמצעות צנתור וסטנט.

עם זאת, פרטי הצנתור ומצב עורקי הלב לא פורסמו, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות רפואיות מעבר למידע הרשמי שנמסר.

המקרה שלו מדגים עד כמה הרפואה הקרדיולוגית התקדמה בעשורים האחרונים. אירוע שבעבר הסתיים לעיתים קרובות בנזק לבבי משמעותי או אף במוות, יכול כיום להסתיים בטיפול מהיר, באשפוז קצר ובחזרה מהירה לחיים פעילים.

מניעה עדיין עדיפה על כל טיפול

למרות ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה, הטיפול הטוב ביותר בהתקף לב הוא מניעתו מלכתחילה.

שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה, תזונה ים־תיכונית, הימנעות מעישון, איזון לחץ דם, סוכרת וכולסטרול, שינה איכותית וניהול מתחים הם הכלים החשובים ביותר לשמירה על בריאות הלב.

בשנים האחרונות אנו מבינים יותר ויותר כי השמנה בטנית, דלקת כרונית ושומן ויסצרלי מהווים גורמי סיכון מרכזיים למחלות לב וכלי דם. לכן הטיפול המודרני אינו מתמקד רק בפתיחת עורקים חסומים, אלא גם במניעת היווצרות החסימות מלכתחילה.

המסר החשוב הוא שצנתור וניתוח מעקפים הם הישגים רפואיים מופלאים, אך הם אינם תחליף לאורח חיים בריא. הלב שלנו זקוק לטיפול יומיומי הרבה לפני שהוא זקוק לחדר הצנתורים.