עו"ד יוסף ויצמן: "כדי למנוע קריסה המונית - המדינה חייבת לספק לעסקים קטנים הלוואות ללא ריבית"

המציאות שבה חיים בעלי העסקים הקטנים בישראל בחודשים האחרונים היא של הישרדות יומיומית מאתגרת, ונתוני בנק ישראל שפורסמו במרץ האחרון על הרבעון האחרון של 2025 מוכיחים שהחבל הכלכלי הולך ומתהדק סביב צווארם של אלפי בעלי עסקים.

לפי דוח בנק ישראל, סך החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי - כלומר, של חברות שאינן בנקים או גופים פיננסיים - זינק לשיא בלתי נתפס של 1.51 טריליון ש"ח. מדובר בעלייה דרמטית של 11% בתוך שנה אחת בלבד - קצב גידול כמעט כפול מזה של המגזר הפרטי. משמעות הנתון הזה ברורה: בעלי העסקים נאבקים בריבית גבוהה ובשוק שלא חוזר לעצמו, והם עושים זאת בעיקר באמצעות נטילת הלוואות בנקאיות כבדות שלקחו במטרה לסגור חורים בייצור, בתפעול ובתשלומים לספקים.

כדי להבין את המשמעות של "חוב עסקי", צריך להביט אל הלוואות הגישור: בעל עסק שלוקח הלוואה כדי לשלם משכורות בזמן, בעוד שהלקוחות שלו לא משלמים, מוצא את עצמו משלם ריבית על כסף שלא ייצר לו רווח. אלא שבמקום שהעסקים יקבלו גב מהמדינה - הם מצאו דלתות סגורות ומערכת ביורוקרטית קשיחה.

"נתוני בנק ישראל לא מפתיעים אותי", אומר עו"ד יוסף ויצמן, שמחלקת חדלות הפירעון במשרדו מטפלת בתיקים רבים מעין אלו, "משום שאני פוגש את האנשים האלו בכל יום. למעשה, כבר לפני כשנה חשף מבקר המדינה שכ-75% מהבקשות לסיוע של עסקים קטנים נדחו, וזה בדיוק המחדל הלאומי שמייצר את חובות הענק האלו שחונקים את השטח. המדינה חייבת לספק מענה של הלוואות ללא ריבית לעסקים קטנים כדי למנוע קריסה המונית".

אלא שבינתיים, המצוקה התזרימית הזו דוחפת פלח נרחב מבעלי העסקים לזרועות שוק האשראי החוץ-בנקאי, שם הם נוטלים הלוואות מהירות בריביות גבוהות במיוחד - מהלך שלדברי מומחים פיננסיים רק מעמיק את הבור ומאיץ את קריסת העסק.

במקביל, נרשמת גם עלייה חדה במספר החברות והעסקים הקטנים שנאלצים לפתוח בהליכי חדלות פירעון בעקבות המצב. אולם הבעיה המרכזית היא שבעלי העסקים מגיעים להליך הזה בשלב מאוחר מדי, רק לאחר שחשבונות הבנק שלהם כבר הוגבלו והמחאותיהם סורבו, במקום לנצל את הכלים המשפטיים הקיימים בחוק המאפשרים הגנה זמנית מפני נושים וניסיון לשיקום העסק מבעוד מועד.

"המציאות הנוכחית מוכיחה שהכלים המשפטיים הקיימים, כמו הליכי שיקום ועיכוב הליכים, הם לעיתים המוצא האחרון שנותר כדי למנוע קריסה מוחלטת של משפחות", מסכם עו"ד יוסף ויצמן. "אך הכלים האלו לבדם לא יספיקו כדי לעצור את כדור השלג הכלכלי של 2026. הממשלה חייבת להתעורר, לשנות מדיניות ולייצר לאלתר מסלולי סיוע ייעודיים לעסקים הקטנים, לפני שיהיה מאוחר מדי".