התעלות שיש אחריה מעשה / פרשת השבוע מהגר"ד לייבל

התורה מתארת את רגעי הסתלקותו של אהרון הכהן בפירוט רב. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו. בהמשך נאמר: קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם.

באופן חריג, פטירתו של אהרון אינה מתוארת לאחר מעשה, כמו בכל פטירה אחרת במקרא. היא מעוצבת כתהליך מתוכנן ומאורגן, שתחילתו בעלייה להור ההר ושיאו בטקס העברת הבגדים אל הבן. והדבר אומר דרשני.

אהרון שהה עם בני ישראל במצרים לאורך שנות השעבוד הקשות ביותר, בזמן שמשה היה במדין. לפיכך, בעוד משה רבנו מוריד לעם ישראל תורה מן השמים, מלמעלה, הנהגת אהרון מאופיינת בנסיונות תיקון מלמטה. כך למשל הוא מנסה בחטא העגל להציל את מצבו של העם על ידי בניית מזבח, כביכול הוא מצטרף אליהם. וזהו תפקידו: לשאת את משפט בני ישראל על ליבו ולכפר על חטאיהם. כידוע, זוהי הסיבה שעם ישראל ביכה את פטירתו במשך שלושים יום.

דווקא משום שעבודתו של אהרון נטועה בעומק עולם המעשה, הסתלקותו לגנזי מרומים מלווה בתהליך מיוחד של התרוממות והתעלות. ראשית, הוא נקרא לעלות אל הור ההר. הר על גבי הר. סמל לעלייה כפולה ומכופלת. מכאן גם הביטוי הפותח את הפרשה: 'ייאסף אהרון אל עמיו'. אהרון אינו מת כאדם שחייו קמלים ודועכים אלא הוא הולך ומתעלה עד שנשמתו נאספת ומתאחדת עם בוראה בפסגה הגבוהה ביותר. זהו סופו המתבקש של התיקון הצומח מתחתית עולם המעשה עד שהוא נושק לשמי שמים.

ואולם התורה לא רצתה שנטעה ונחשוב שהעבודה המעשית איננה חשובה ומשהגיע האדם אל התכלית המרוממת הוא מסתלק בשמחה מתיקון העולם הממשי. לשם כך נועד תהליך העברת הבגדים אל אלעזר בנו. העובדה שאלעזר עולה עמו אל ההר ויורד משם כשהוא לבוש בבגדיו יוצרת המשכיות חיה של העבודה, שאינה פוסקת לרגע.

יתרה מכך, רק הידיעה שהעבודה נמשכת על ידי אלעזר אפשרה כביכול לאהרון להסתלק מהעולם. על ידי המשכיות התיקון הממשי הוא יכול היה להתנתק מהעשייה הארצית ולהיאסף אל עמיו בשלווה.

ועדיין צריכים אנו להבין שתי נקודות תמוהות בפרשה זו. ראשית, מדוע התורה מדגישה כי העלייה להור ההר נעשתה בפומבי 'לעיני כל העדה'. ושנית, למה חשוב שנדע כי הציווי נמסר למשה 'על גבול ארץ אדום'.

ובתשובת הדבר נראה כי הסתלקות אהרון מסמלת את סיום מסע הנדודים במדבר. גם בפרשת מסעי מופיעה פטירתו כחלק מתיאור סיום המסעות. עם ישראל עומד על גבול ארץ אדום, בסמוך לכניסה לארץ, ושם מגיעים חייו של אהרון לסיומם. במובן הזה הסתלקות אהרון איננה סיפור פרטי שלו אלא היא נקודת התפר של חילופי ההנהגות. עם ישראל כולו צופה בעלייתו של אהרון להור ההר ובירידתו של אלעזר. זהו מעין סולם יעקב שבו מלאכים של חוצה לארץ עולים לשמים ומלאכים של ארץ ישראל יורדים לארץ. ההנהגה הקודמת עולה לגבהי מרומים, וההנהגה החדשה שתוביל את עם ישראל בארץ יורדת למטה.
פרשת הסתלקות אהרון מציירת אם כן מעגל שלם של חיים. מתוך עשייה ותיקון צומחת התרוממות ודבקות, והתעלות זו גופא ממשיכה מיניה וביה בעשייה ותיקון נוספים. התעלות להר ההר שאין לאחריה המשכיות של ירידה מן ההר אל העם, היא התעלות חסרה. סוד הנצחיות מונח ביכולת שלנו להתעלות אך יותר מכך, ביכולת שלנו להעמיד דורות של בנים ותלמידים שימשיכו את דרכנו וישאו את כלי העבודה שלנו הלאה בעולם המעשה.

המאמר נכתב בתוך עלון אחוותא המופץ ברחבי הארץ.

?️ לקבלת העלון בקובץ PDF, שלחו הודעה בווצאפ:
https://wa.me/972723714400

? לקבלת העלון למייל:
[email protected]

? להפצה בבית הכנסת שלכם:
https://achvat.fillout.com/t/4SCUrNZZ7fus