אחרי 25 שנה בכפר ערבי: הבן נרשם לבית הספר שבו אמו למדה

"זה היה מבצע קשה ומורכב", מספרת בתיה, חברתה של מ'. כך היא מכנה את חברת הילדות שלה מבית הספר 'שובו', שגם את שם העיר שבה הוא נמצא אסור לומר. "היא למדה איתנו בכיתות א' וב' ואז עזבה לחו"ל עם משפחתה, ומאז לא שמענו עליה כמעט".

"אני הפכתי לשומרת מצוות מלא-מלא", מספרת בתיה, "שמרתי על קשר עם חברותיי מ'שובו', אבל את מ' לא פגשתי ולא שמענו ממנה כלום. היא והמשפחה שלה היו חילונים-מסורתיים, ומעבר לזה לא ידעתי מה קורה איתה, עד לאותו יום שבו הזניקו אותי כמה חברות ל'מפגש סודי' שבו ידונו איך עוזרים למ' להיחלץ מהכפר הערבי שבו היא גרה. האמת היא שהייתי די בהלם".

המפגש הסודי, כך התברר, נקבע מהרגע להרגע בעקבות שיחת טלפון קצרה ובהולה שמ' הצליחה להגניב ממקום מגוריה החדש, לאחר שהתחתנה עם צעיר ערבי שאותו הכירה בעבודה וגם הספיקה להביא ממנו ילדים.

"בשיחה היא נשמעה מפוחדת מאוד", משחזרת מירי, החברה שקיבלה את הטלפון הראשון. "היא סיפרה שהוא מכה אותה המון ומאיים עליה שירצח אותה אם לא תעשה מה שהוא רוצה. היא ביקשה שנעזור לה לברוח מהכפר ולהתחיל חיים חדשים".

המפגש תואם לשעה שבה הבעל הערבי לא היה בבית. "עשינו שיחת זום", מספרת בתיה, "היא נראתה נורא, כל שנייה הציצה לאחור לראות שמא מישהו מגיע. היא אמרה לנו שאם בעלה ידע שהיא מנהלת שיחה עם חברות יהודיות, הוא ירצח אותה במקום".

היה ברור מהרגע הראשון שמ' תזדקק לליווי מקצועי ומשפטי. שתיים מחברות הכיתה, אחת עורכת דין ואחת עובדת סוציאלית, לקחו על עצמן את התיק בהתנדבות מלאה, וכך נרקם החמ"ל הכיתתי שיצא למסלול חתחתים בדרך לחילוץ, כפי שהן מגדירות זאת.

"זה לא היה קל", הן משחזרות, "במשך כמה ימים היא הייתה בקשר והתקדמנו, ואז נעלמה לנו לכמה שבועות. למפרע התברר שבעלה חשד בה יום אחד והכה אותה נמרצות. היא נאלצה לרדת מהרדאר, ואז ביום בהיר אחד חייגה אלינו ממספר חדש. ככה עברנו עליות ומורדות במשך מספר חודשים, עד שהגענו ליום החילוץ שבוצע על ידי ארגון 'יד לאחים' ובליווי מלא של צה"ל".

כיום, לאחר שהשלימה את כל התהליכים מול הרשויות והסדירה את מעמדה המשפחתי באופן שבעלה לא יוכל להזיק לה ולדרוש בעלות על ילדיה, היא מתגוררת באחת הערים הגדולות בארץ, ועדיין אימת בעלה הערבי עליה. מסיבה זו, החברות נזהרות שלא לציין את שמה ואפילו לא את שם העיר שבה היא גרה.

"הסוף המרגש מבחינתנו הוא", הן מתארות, "שלפני חודשיים היא רשמה את הילד שנולד לה מהערבי לאותו בית ספר 'שובו' שבו היא למדה איתנו יחד לפני 25 שנה. מבחינתה זו סגירת מעגל מרגשת מאוד של חזרה לחיים".