יהודי התפוצות רואים גורל משותף עם היהודים בישראל

מדד "קול העם היהודי" של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) השווה בין תשובות יהודים בארה"ב, קנדה ובריטניה בנושאים שונים הנוגעים ליחסי ישראל ויהדות התפוצות, לבין ממצאיו של "מדד התפוצות 2026" שפרסם לאחרונה משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ובדק את תפיסות הציבור בישראל לגבי יהדות התפוצות.

תחושת אחריות אישית וגורל משותף

תחושת האחריות האישית של יהודי ארה"ב כלפי גורלם של היהודים בישראל מתגלה כנדבך מרכזי בזהותם הקולקטיבית, כאשר רוב של שלושה רבעים (75%) ממשתתפי הסקר מעידים כי הם חשים מחוייבות כזו במידה רבה או רבה מאד.

בקנדה מציגים המשיבים את תחושת המחוייבות הגבוהה ביותר לגורל היהודים בישראל, עם רוב של 84%. בבריטניה שני שלישים מהמשיבים העידו על תחושת ערבות הדדית מובהקת (66%).

בישראל לעומת זאת, עפ"י מדד התפוצות, רק 45% השיבו שהם "מרגישים אחריות אישית על כל יהודי בעולם גם אם הוא בחר לא לעלות לישראל".

משתתפי סקר "קול העם" נשאלו גם האם הם חשים שהם חולקים גורל משותף עם היהודים בישראל. עפ"י הממצאים, תפיסת שותפות הגורל בין הקהילות היהודיות בתפוצות לבין הציבור בישראל זוכה לביסוס רחב וגורף במיוחד – רוב גדול של 80% מקרב משתתפי הסקר בארה"ב מצהירים כי הם חשים שהיהודים החיים בישראל והם שותפים לגורף משותף.

יהודי קנדה ויהודי בריטניה מציגים תחושת שותפות גורל חזקה ודומה עם רוב מובהק של 81% בקנדה ו-80% בבריטניה החשים חיבור זה במידה רבה או רבה מאד (למעלה ממחצית מהם מדווחים על תחושת גורל משותף בעוצמה המקסימלית).

לשם השוואה, בישראל השיבו 75% ממשתתפי סקר מדד התפוצות כי הם מסכימים לקביעה ש"ליהודי התפוצות וליהודים בישראל יש גורל משותף למרות שהם חיים במדינות שונות".

מי אחראי להמשך קיומו של העם היהודי?

כששואלים את יהודי התפוצות מי אחראי להמשך קיומו של העם היהודי מעבר לים, התשובה הדומיננטית שלהם מפנה לירושלים.

בארה"ב רוב משתתפי הסקר (56%) סבורים כך – 26% השיבו "במידה רבה מאד", 30% במידה רבה, 31% במידה מועטה, ורק 13% סבורים שכלל לא.

בקנדה, משתתפי הסקר גילו ציפייה הרבה יותר מובהקת לאחריות ישראלית: 72% מצפים מישראל להיות אחראית ליהדות התפוצות. 32% השיבו שבמידה רבה מאד, ו40% במידה רבה. 24% ענו שבמידה מועטה, ורק 4% סבורים ש"כלל לא".

בבריטניה, לעומת זאת, רק 49% מהנשאלים שותפים לתפיסה זו: 17% במידה רבה מאד, 32% במידה רבה, ועוד 37% במידה מועטה, ו-14% השיבו ש"כלל לא".

בישראל, ממצאי מדד התפוצות שפורסם מצביעים על ירידה בשנה האחרונה בתחושת האחריות שמייחסים אזרחי ישראל למדינה כלפי יהדות הגולה. 56% רואים את מדינת ישראל כאחראית להמשך הקיום היהודי בתפוצות ולא רק בישראל, לעומת 68% שהשיבו כך בשנה שעברה.

ישראל כעוגן קיומי

תפיסתה של מדינת ישראל כעוגן קיומי ומקום מקלט עבור העם היהודי זוכה לתיקוף נרחב בקרב הקהילה בארה"ב, כאשר שלושה רבעים מהמשיבים (74%) מעידים כי הם רואים בישראל מקלט (במידה רבה או רבה מאד).

המשיבים בקנדה נוטים לתפוס את ישראל כמקום מקלט בשיעור הגבוה ביותר – 78%. לעומתם, הציבור היהודי בבריטניה מציג עמדה מעט מסוייגת יותר – 68% רואים את ישראל כחוף מבטחים. בישראל, עפ"י מדד התפוצות, 82% מהמשיבים סבורים שישראל היא עדיין מקום המקלט הבטוח ביותר ליהודים בעולם.

האם ישראל צריכה לממן חינוך יהודי בחו"ל?

בקרב משתתפי סקר "קול העם" יש קונצנזוס רחב וגורף בשאלת מחוייבותה של מדינת ישראל לחזק את הקשר עם התפוצות, ולאף להשקיע בכך משאבים.

83% מהמשיבים בארה"ב קובעים על ישראל להשקיע משאבים בחיזוק הקשר עמם. תמונת מצב דומה נרשמה גם בקרב משתתפי הסקר בקנדה (87%) ובבריטניה (78%). המשיבים נשאלו גם על הקצאת משאבים כספיים ממשלתיים בחיזוק הזהות והחינוך היהודי בתפוצות.

בארה"ב 57% מהמשיבים סבורים כי על מדינת ישראל להשקיע משאבים כספיים בחינוך ובחיזוק הזהות היהודית מעבר לים . בקנדה התמיכה עומדת על 52%. בבריטניה 55% ממשתתפי הסקר השיבו כך.

לשם השוואה - בישראל, מדד התפוצות הלאומי הראה כי שיעור הישראלים המצהירים כי מקובלת עליהם התפיסה לפיה המדינה צריכה להקצות משאבים לזהות היהודית של קהילות בתפוצות עומד על 58%.

מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), ד"ר שוקי פרידמן: "סידרת מחקרים וסקרים של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) מראים לנו, מאז השבעה באוקטובר, שהציבור היהודי בתפוצות חש קשר עמוק ליהדותו, ושותפות גורל עם האחים בישראל. מדינת ישראל מהווה בעבור קהילות אלה עוגן קיומי וחוף מבטחים, והדברים מתחדדים על רקע גלי האנטישמיות שהתלקחו בעקבות המלחמה. אולם, הקשר איננו חד-כיווני, אלא דו-כיווני. הקהילות מצפות מאיתנו להשקיע תשומות בחיזוקן, וביצור הזהות היהודית בקרב הדור הבא. קברניטי המדינה ומקבלי ההחלטות בישראל חייבים להקדיש קשב ומשאבים לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות וחיזוק הקהילות, כשם שהן סייעו לישראל בתמיכה ותרומות במשך שנים רבות. בתוך כך גם יש לפעול למיצוי פוטנציאל העלייה מקהילות אלה".