50 שנה למבצע אנטבה: "גרמנים עומדים עם אקדחים שלופים מול ילדים ישראלים"

לקראת ציון 50 שנה למבצע אנטבה ארכיון המדינה חשף הבוקר (שישי) פרוטוקולים, תמלילי שיחות ומסמכים, המאפשרים לראשונה לעקוב כמעט שעה אחר שעה אחר תהליך קבלת ההחלטות שהוביל למבצע.

ב-4 יולי 1976 נחטף מטוס "אייר פראנס" על ידי מחבלים פלסטינים מהחזית העממית וגרמנים מארגון הטרור "תאי המהפכה". המטוס, שהיה בדרכו מתל אביב לפריז, המטוס הונחת באנטבה שבאוגנדה אחרי עצירה קצרה בלוב לתדלוק, ושם הם שחררו את רוב הנוסעים הזרים, והותירו 105 נוסעים ואנשי צוותרובם המכריע ישראלים ויהודים מתוך כ-250 נוסעים ואנשי צוות שהיו על המטוס במקור.

רשימת חלק מהנוסעים שהיו על המטוסצילום: ארכיון המדינה

במהלך שבוע החטיפה התקיימו 18 ישיבות של הצוות המיוחד המצומצם שהקים רבין לניהול המשבר. ראש הממשלה דאז יצחק רבין, הקפיד לעדכן את ראשי האופוזיציה לאורך הדרך ונפגש עם עורכי העיתונים בבקשה לנהוג באחריות ולא לפרסם מידע שעלול לסכן את החטופים או לפגוע במאמצי החילוץ.

המסמכים מפריכים במידה רבה את הטענה כי המשא ומתן נועד מלכתחילה להונות את החוטפים. מהדיונים עולה כי הממשלה שקלה ברצינות גם אפשרות של שחרור אסירים במסגרת עסקה, ורק כאשר התגבשה תוכנית צבאית שנראתה ישימה החל המעבר למהלך שבו המשא ומתן שימש גם לשמירת גורם ההפתעה.

החוטפים דרשו את שחרורם של 53 מחבלים ואנרכיסטים הכלואים בישראל ובעולם, לצד כופר כספי, תמורת בני הערובה. הם הציבו אולטימטום להוצאה להורג של שני חטופים בכל שעה אם דרישותיהם לא ייענו עד 1 ביולי, אך בהמשך הסכימו להאריך את המועד עד ל-4 ביולי, בעקבות הסכמת ישראל למשא ומתן.

ביום שהיה לפקוע האולטימטום, במבצע חילוץ אגדי הוטסו לוחמי צה"ל במטוסי הרקולס למרחק של כ-4,000 קילומטרים מישראל, פשטו על הטרמינל באוגנדה, חיסלו את החוטפים ושחררו 102 חטופים.

במהלך פעולת החילוץ המורכבת נהרגו שלושה בני ערובה. בנוסף נהרג מפקד סיירת מטכ"ל, סא"ל יוני נתניהו, שהוביל את כוח הפריצה.

הרמטכ"ל הציג לשרים את האזור בשדה התעופה באנטבה שבו מוחזקים החטופים, ואת המקום הסמוך שבו נמצא המחנה הצבאי של אוגנדה. "הרעיון המרכזי הוא שאנו טסים עם ארבעה מטוסי הרקולס ונוחתים על המסלול החדש", אמר. "מורידים כוח שמשתלט על המתחם ומשחרר חטופים, וכוח נוסף מאבטח את האזור. מטוס עם צוות רפואי יקלוט את החטופים". הוא הוסיף כי שעת הש' שנקבעה היא 23:00 שעון אוגנדה, והסביר שיש לסיים את המבצע ולשוב "כמה שאפשר בחושך".

הרמטכ"ל ציין כי אזור הנחיתה אמור להיות נקי מכוח עוין, וכי באזור שבו מוחזקים החטופים יש 12-10 מחבלים ו-60-50 חיילים מצבא אוגנדה. "אשר לסידורי השמירה על המתחם, יש שם שלושה פתחים עיקריים שכל אחד מהם נשמר ע"י מחבלים. הישראלים נמצאים בקומת הקרקע. בקומה מעל נמצאים האוגנדים. המחבלים והאוגנדים מצוידים באקדחים ובתת-מקלעים. האוגנדים אומנו ע"י ישראלים, הם לא כל כך חיילים וללא ניסיון קרבי. הם אף איטיים בפתיחה באש ומפחדים מהלילה, ולכן "בשלבים הראשונים הם יהיו מבולבלים".

בצה"ל אילתרו רכב מרצדס דגם זהה לזה של אידי אמין. וזה היה הרכב הראשון שהגיע לפתח במנה שדה התעופב לאחר נחיתת הכוחות.

רבין נפגש גם עם משפחות חטופים, ואמר להם: "אינני חושב שמילים יעזרו, אבל בכל זאת אומר לכם שהממשלה החליטה שהיא מוכנה להיכנס למו"מ ולשחרר עצורים כדי להציל את החטופים". אחד מנציגי המשפחות שיתף כי "הוקל לנו במידה מסוימת כאשר אנו יודעים שהממשלה החליטה בנושא ללכת לקראת שחרור. זה מה שחיפשנו כל הזמן. חששנו שחלילה תיפול החלטה כאשר יהיה מאוחר מידי".

שר הביטחון דאז שמעון פרס הזהיר מהסכמה לדרישות החוטפים, ואמר כי "אם ניכנע, לא תהיה עוד מדינה שתעיז להילחם בטרור. כיהודי, אני רואה את ההשלכות על העם: שני גרמנים עומדים עם אקדחים שלופים מול ילדים ישראלים שכל חטאם הוא לא בהיותם ילדים – אלא ישראלים".

בישיבת הממשלה המכרעת, שר הביטחון שמעון פרס הגדיר את הפעולה כ"מבצע שצה"ל לא התנסה בשכמותו" ו"ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מחוץ לגבולות המזרח התיכון". רבין הזהיר את השרים לפני ההחלטה כי "הממשלה צריכה לדעת שהיא מחליטה על מבצע עם מספר ניכר של נפגעים". הוא הדגיש כי גם החלטה שלא לצאת למבצע היא לגיטימית, אך המליץ לאשר את הפעולה.

השרים תמכו פה אחד ביציאה למבצע. השר יגאל אלון ציין כי ראש האופוזיציה מנחם בגין, ביקש להודיע שהם בעד גם כן. רבין הדגיש בסיום הישיבה כי המפתח להצלחת המבצע הוא אלמנט ההפתעה. "ההבדל בין הפתעה לאי-הפתעה הוא הבדל בין קטסטרופה להצלחה. כל דבר לא זהיר, כל דיבור בטלפון בקשר לכך מסכן את המבצע. שום שר לא מודיע על ישיבת הממשלה. אם עיתונאים מטלפנים יש להכחיש. מוצדק לא לומר אמת במקרה כזה".

ההצבעה התקיימה, והממשלה אישרה פה אחד את המבצע. שעות לאחר מכן המריאו הכוחות לאוגנדה, וב-4 ביולי 1976 נרשמה אחת הפעולות הנועזות והמוצלחות בתולדות ישראל.