מאחורי הקלעים: הקרב שהוביל לבלימת המהלך הפלסטיני באו"ם

ישראל וארצות הברית ניהלו במשך למעלה משנה מאמץ דיפלומטי שנועד למנוע את בחירתו של שגריר פלסטין באו”ם, ריאד מנסור, לנשיאות העצרת הכללית של האו”ם. במסגרת המהלך הפעילה וושינגטון לחצים מדיניים שהובילו בסופו של דבר לפרישתו של מנסור מהמרוץ. בהמשך סוכל גם ניסיונו להתמודד על תפקיד סגן נשיא העצרת הכללית.

על פי הדיווח ב-N12, בחודש מרץ 2025 מנסור החל להיערך להתמודדות על נשיאות העצרת הכללית של האו”ם - התפקיד השני בחשיבותו בארגון. בישראל זיהו את המשמעות המדינית של המהלך, וכבר באפריל אותה שנה החלו לפעול מול שורת מדינות במטרה למנוע מצב שבו יהיה המועמד היחיד לתפקיד.

זמן קצר לאחר מכן קפריסין הכריזה על מועמדותו של שגרירה באו”ם, אנדראס קאקוריס, ובהמשך, בחודש מאי, הציגה גם בנגלדש את שר החוץ מוחמד טוהיד חוסין כמועמדה לתפקיד.

למרות המהלכים שננקטו, בישראל, בארצות הברית ובמסדרונות האו”ם העריכו כי אם מנסור יישאר במרוץ עד להצבעה, הוא עשוי לזכות בתמיכת רוב המדינות החברות ולהיבחר. בעקבות זאת וושינגטון נכנסה לתמונה והפעילה לחצים על הרשות הפלסטינית במטרה להביא להסרת מועמדותו, אולם מנסור, שזיהה את המאמצים, מיהר להכריז באופן רשמי על התמודדותו.

לפי הדיווח, הממשל האמריקני הבהיר לרמאללה כי לבחירתו של מנסור יהיו השלכות, ובהן פגיעה בתקצוב הרשות הפלסטינית, הטלת סנקציות על בכירים וצעדים נוספים. ברשות הפלסטינית פעלו לשכנע את מנסור להסיר את מועמדותו ואף הציעו לו את תפקיד שר החוץ, אך הוא דחה את ההצעה והמשיך בהתמודדות.

רק לאחר סבב נוסף של לחצים ומאמץ דיפלומטי משותף של ישראל וארצות הברית הודיע מנסור, בפברואר 2026, על הסרת מועמדותו ופרישתו מהמרוץ.

בהמשך ביקש מנסור להתמודד על תפקיד סגן נשיא העצרת הכללית, אולם גם ניסיון זה לא צלח. לפי דיווח ב-NPR, וושינגטון העבירה לרמאללה מסר שכלל איום מרומז שלפיו אם הפלסטינים לא ימשכו את המועמדות, יבוטלו הוויזות של בכירים ברשות.

בבחירות שנערכו מוקדם יותר החודש נבחר המועמד הבנגלדשי לנשיאות העצרת הכללית של האו”ם. בכך נמנע מהפלסטינים להשיג קידום משמעותי במעמדם המדיני בארגון. בירושלים מגדירים את התוצאה כהצלחה מדינית שהושגה לאחר מערכה דיפלומטית ממושכת שהתנהלה הרחק מאור הזרקורים.