במעמד אלפים: הרב הראשי והגר"א לבנון העניקו 'כתר תורה והתיישבות' ליוסי דגן

באירוע חגיגי לציון שלושים שנות פעילות לישיבת אלון מורה, הוענקה לראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, תעודת "כתר תורה והתיישבות". התעודה המיוחדת הוענקה לדגן על ידי הרב הראשי לישראל, הגר"ק בר, וראש הישיבה הגר"א לבנון. במעמד הענקת התעודה השתתפו גם ראש הישיבה הרב שחר אימבר ומנכ"ל המוסדות אליסף פרשן. בתעודה נכתב כי היא מוענקת לדגן "על פועלו ללא לאות בשליחות ומסירות לבניין השומרון וליסוד התורה כאבן הראשה בבניין הארץ".

לפני קבלת התעודה נשא דגן דברים והדגיש כי "הערכים נותנים את הכוח!" וכי ארץ ישראל היא זו שמעניקה את הכוחות, "כפי שאומר לנו כל הזמן בני קצובר, מה שלימד הרב צבי יהודה קוק ש'הכול יצמח מארץ ישראל'". בהמשך דבריו התייחס דגן להשפעת הישיבה והוסיף: "כולנו מרגישים את האור שקורן ממך, כבוד הרב לבנון. את האהבה, את החיזוק שאתה נותן לכולנו. אנחנו רואים כאן אלפי תלמידים שהם כמו בנים, חוד החנית של עם ישראל. אי-אפשר לדמיין את השומרון בלי ישיבת אלון מורה. הישיבה מוציאה מתוכה חיזוק אדיר לגרעין ברמלה, וכשיש כוחות לגרעין ברמלה, יש כוחות גם לישיבת אבינועם, להתיישבות באביתר, ליישוב אביתר, ועכשיו גם ליישוב בהר עיבל".

באירוע המרגש ציינו מאות בוגרים, תלמידים, אברכים, רבנים ואישי ציבור את שנת השלושים לישיבה. בין המשתתפים נכחו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והרב שלמה יוסף ויצן. הערב נפתח בשיעורים מיוחדים מפי רבני הישיבה הראשונים, והמשיך בעצרת מרכזית שכללה חלוקת תעודות למחזור המייסד ולמנכ"ל העבר הרב ניסים עטיאס, וכן הקרנת סרטונים המסכמים את הדרך שעברה הישיבה. שר האוצר סמוטריץ', שדיבר לאחר סרטון לזכר נופלי הישיבה, אמר כי לא ניתן שלא לדמוע לנוכח גיבורי הישיבה שנפלו במלחמה, והדגיש: "עם ישראל רואה בשנים האלו את הגידולים של בתי המדרש האלה, של תורת ארץ ישראל".

רבני הישיבה וראשיה עמדו בדבריהם על סודה ודרכה הייחודית של הישיבה לאורך העשורים. הרב הראשי, הגאון רבי קלמן בר, הגדיר את הישיבה כאב-טיפוס המעורר השראה, ואיחל שתהווה "מגדלור גדול של תורה עד ביאת המשיח". הרב לבנון ציין כי בוגרי הישיבה מיישמים את דרכה "בבית המדרש, בשדה הקרב ובעולם המעשה. תורה שמחוברת לחיים", והרב אימבר הוסיף כי מדובר בנקודה של חיות ואהבה הנוכחת בכל החיים. מנכ"ל המוסדות, אליסף פרשן, הבטיח להמשיך להוביל את הרוח הגדולה הזו לעוד עשרות שנים של תנופת בנייה ופיתוח בישיבה עצמה ובשלוחותיה באביתר ובהר עיבל.