למה האירופאים מתעקשים לסבול ולא מתקינים מזגנים?

גל החום הקיצוני שפוקד את אירופה מציף מחדש שאלה שמפתיעה ישראלים רבים: איך ייתכן שביבשת שסובלת יותר ויותר מטמפרטורות של 40 מעלות ומעלה, מזגן עדיין נחשב מוצר נדיר?

לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, בעוד שבארצות הברית וביפן שיעור הבתים הממוזגים גבוה מ-90%, באירופה הממוצע נמוך מ-10%. במדינות כמו בריטניה וגרמניה מדובר בשיעור של 3% עד 5% בלבד.

אחת הסיבות המרכזיות היא מבנה הערים האירופיות. חלק גדול מהתושבים מתגוררים בבניינים ישנים, רבים מהם לשימור, שבהם התקנת יחידת מזגן חיצונית דורשת אישורים מיוחדים ולעיתים אינה מתאפשרת כלל. בערים כמו פריז, הרשויות חוששות מפגיעה במראה ההיסטורי של הרחובות ומהפיכת החזיתות לשורות של מנועי מזגנים.

גם העלות משחקת תפקיד משמעותי. מחירי החשמל באירופה, ובמיוחד במדינות כמו גרמניה, נחשבים גבוהים מאוד. עבור רבים, התקנת המזגן היא רק ההוצאה הראשונה - החשש האמיתי הוא מחשבון החשמל בקיץ.

לצד זאת, באירופה קיימת התנגדות סביבתית עמוקה לשימוש במזגנים. במדינות רבות המזגן נתפס כמכשיר שמקרר את הבית הפרטי אך מחמם את הרחוב, צורך אנרגיה ומחמיר את משבר האקלים. התפיסה הזו יצרה גם לחץ חברתי מסוים נגד התקנת מזגן, בעיקר בקרב אוכלוסיות שמזדהות עם אג'נדה סביבתית.

יש גם מרכיב תרבותי ובריאותי. בחלק ממדינות מרכז אירופה קיימת רתיעה ותיקה מאוויר קר שנע בחדר, מתוך אמונה שהוא עלול לגרום להצטננות, כאבי שרירים או נוקשות בצוואר. עבור רבים, תחושת המזגן עצמה אינה נעימה ונחשבת לא טבעית.

בעיה נוספת היא שהבתים באירופה נבנו במשך שנים כדי לשמור על חום בחורף - לא כדי להתמודד עם קיץ לוהט. בידוד עבה, חלונות כפולים ותכנון שמטרתו למנוע בריחת חום הופכים בקיץ את הדירות למלכודת חום, במיוחד בזמן גלי חום ממושכים.

עם זאת, שינויי האקלים מתחילים לשנות גם את ההרגלים האירופיים. בשנים האחרונות נרשמת עלייה ברכישת מזגנים ניידים, שאינם דורשים התקנה חיצונית מורכבת ויכולים לתת מענה מהיר יותר בימי עומס חום.

הפער מול ישראל עדיין עצום. כאן המזגן הוא מוצר בסיסי כמעט בכל בית, ואילו באירופה הוא עדיין נתפס במקומות רבים כמותרות, מטרד סביבתי או בעיה בירוקרטית. אבל ככל שגלי החום הופכים תכופים וקשים יותר, גם באירופה מבינים בהדרגה שהשאלה כבר אינה נוחות - אלא בריאות, תשתיות והיערכות למציאות אקלימית חדשה.