סגן הנשיא עומד מאחורי רוביו: "נסיגה ישראלית רק אחרי פירוק חזבאללה מנשקו"

מאמר מערכת שפרסם הוול סטריט ז’ורנל מציב את ההסכם החדש בין ישראל ללבנון באור מדיני משמעותי הרבה יותר: ארה”ב, בהובלת מזכיר המדינה מרקו רוביו ובתמיכת סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס, כבר אינה דוחפת לנסיגה ישראלית מיידית מדרום לבנון, אלא קושרת אותה בפירוק חזבאללה מנשקו.

לפי העיתון, מסגרת ההבנות התלת צדדית שעליה חתמו ארה”ב, ישראל ולבנון ביום שישי נועדה לחסום את איראן בזירה הלבנונית, ולהעניק לביירות הזדמנות להשיב לעצמה ריבונות אמיתית מול חזבאללה. ההסכם קובע כי ישראל ולבנון מכירות בזכות של כל אחת מהמדינות להתקיים בשלום ובביטחון כשכנות ריבוניות, ניסוח שנחשב חריג בלבנון גם לאחר שנים של תיווך אמריקני.

הנקודה המרכזית מבחינת ישראל היא שהמסגרת האמריקנית מכירה בלגיטימיות של נוכחות צה”ל בדרום לבנון עד לפירוק חזבאללה מנשקו. בשלב ראשון תעביר ישראל לצבא לבנון שתי גזרות ניסיוניות קטנות, שבהן יידרש הצבא הלבנוני לפרק תשתיות טרור ולפעול נגד “קבוצות חמושות שאינן מדינתיות”, הכינוי הדיפלומטי המקובל לחזבאללה.

הוול סטריט ז’ורנל מציין כי גורמים המזוהים עם מחנה ואנס לענייני איראן מתחו ביקורת על ההסכם של רוביו, וטענו שהוא “אינו תואם” את מזכר ההבנות עם איראן. אלא שלפי מקורות בממשל טראמפ שצוטטו במאמר, ההפך הוא הנכון: ההסכם עם לבנון הוא הפרשנות הרשמית של ארה”ב לנוסח מזכר ההבנות בכל הנוגע ללבנון.

במאמר נכתב כי בנושא הזה ואנס מגבה את רוביו, וכי איש בצוות של הנשיא טראמפ אינו מעוניין לאלץ את ישראל להעביר את דרום לבנון לידי שלוחיה של איראן. המשמעות היא שגם ואנס, שהוביל את ההבנות עם האיראנים, מקבל כעת את העמדה שלפיה בתקופת הביניים אין לדרוש מישראל נסיגה מלאה לפני שחזבאללה יפורק מנשקו.

במסגרת ההסכם הצהירה ישראל כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון, אלא דרישה ביטחונית לעצור את ירי הרקטות על יישובי הצפון. לפי המאמר, נסיגה מלאה תגיע רק לאחר פירוק חזבאללה, ובינתיים ישראל שומרת על אזור חיץ ועל יכולת פעולה נגד איומים מתפתחים.

ברקע הדברים מזכיר העיתון את פעילות חזבאללה בדרום לבנון ואת חשיפת מנהרת הטרור שהושמדה השבוע בידי צה”ל, ובה לפי הדיווח פעל מתחם ששימש לייצור רחפנים ולשיגורם מתוך הר. מבחינת ישראל, זהו בדיוק התרחיש שמולו נדרשת נוכחות צבאית וזהירות מדינית לפני כל נסיגה נוספת.

המסר האמריקני העולה מהמאמר ברור: הדרך לריבונות לבנונית אינה עוברת בלחץ על ישראל לסגת, אלא בדרישה מביירות להתמודד סוף סוף עם חזבאללה. מבחינת ירושלים, מדובר בגיבוי מדיני חשוב במיוחד, דווקא לאחר שמזכר ההבנות עם איראן עורר חשש כי וושינגטון תאמץ את דרישת טהרן לנסיגה ישראלית מהירה מדרום לבנון.