פרופיל לדמותו של המקובל רבי עמוס גואטה זצ"ל שנרצח בבית מדרשו

הלם, זעזוע וכאב אופפים הבוקר את העיר נתניה ואת עולם התורה כולו, עם קבלת הבשורה המצמררת על הירצחו של הגאון המקובל, חסידא ופרישא, רבי עמוס כמוס חיים גואטה זצ"ל, ראש ישיבת "רבי יצחק חי טייב" בנתניה ורבה של עולי לוב בעיר, והוא בן 75 בפטירתו.

הרב זצ"ל נרצח בדקירות סכין בתוך היכל ישיבתו שברחוב שמעון בר יוחאי בשכונת נאות הרצל בנתניה. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום בסביבות השעה 05:45 מצאו את הרב כשהוא מחוסר הכרה וסובל מפציעות חודרות קשות בגופו. לאחר פעולות החייאה ממושכות ואינטנסיביות בזירה, פונה הרב במצב קריטי לבית החולים "לניאדו" בקרית צאנז בעיר, שם נאלצו הרופאים להרים ידיים ולקבוע את פטירתו המצערת. המשטרה פתחה במצוד נרחב אחר החשוד במעשה, אחד מחסידיו המקורבים של הרב שככל הנראה מעורער בנפשו, אשר הגיע למקום וביקש להתפלל עם הרב, ובעקבות ויכוח שהתפתח דקר את הרב בליבו.

רבי עמוס עמוס זצ"ל נולד בלוב י"ט אדר תשי"א. כאשר עלה לישראל התגורר בתחילה ב'שיכון סלע' בנתניה לאחר מכן עבר ל'שיכון ותיקים' ולבסוף עבר למשכנו הנוכחי הקבוע באזור רחוב איינשטיין, שם הוא התגורר בסמיכות לבית מדרשו.

בתחילה עבד כדוור ולמד רפואה במשך כ-4 שנים, לאחר מכן התחזק יותר בדת ועזב את הלימודים. למד בכולל "אור התורה" בנתניה, בו לימד בין השאר אצל רבי שמעון גבאי זצ"ל מקים עולה של תורה.

במשך כמה שנים נסע כל יום למושב פורת כדי ללמוד בחברותא עם הרב אברהם מרדכי יצחקי המכונה "הרב מפורת"

מפעל חיים של קירוב והצלת נשמות

שמו של רבי עמוס גואטה זצ"ל הלך לפניו במשך עשרות שנים כסמל של מסירות נפש, אהבת ישראל וקירוב רחוקים. בית מדרשו וישיבתו "רבי יצחק חי טייב" (הקרויה על שמו של בעל ה"ללו מייאת" זיע"א מטריפולי) השוכנת בשכונת נאות הרצל הוותיקה בנתניה – שכונה המתמודדת עם אתגרים חברתיים וכלכליים מורכבים – הפכה למקלט רוחני ופיזי עבור מאות צעירים ונשמות תועות.

רבי עמוס, ברוחב ליבו ובמאור פניו, סירב להפנות עורף לאף יהודי. הוא פתח את שערי הישיבה ואת ליבו לכולם: חוזרים בתשובה, נוער נושר, ואף אנשים בעלי רקע פלילי קשה שביקשו למצוא פינה חמה, מזון, מקום לינה ובעיקר – מילה טובה ומקרבת שתחזיר אותם אל דרך המלך.

תלמידיו מספרים על רב שהיה דואג להם כבנים ממש. "הישיבה של הרב הייתה מקום שפתוח עשרים וארבע שעות ביממה. מי שנזרק מהבית, מי שלא היה לו איפה לישון או מה לאכול – ידע שאצל הרב גואטה תמיד יש מזרן חם, ארוחה מזינה ואוזן קשבת", מספר אחד המתפללים הקבועים בבכי שאינו פוסק. "הרב לא רק לימד אותם תורה, הוא הציל את החיים שלהם כפשוטו".

אחד שפקד את בית מדרשו כתב הבוקר: "הרב עמוס, היה כְּאָב לקהילתו והם היו לו כבנים, היו קוראים לו והיה קורא להם "בּוּיָה" - בני, הוא לא היה ישן במיטה, והיה כל השבוע על הכסא בבית הכנסת שלו, עונה לאנשים תשובות ומברך".

"ע"פ רוב כשהיו מגיעים אליו היה דבר ראשון מורה לקרא תהלים, כשלאדם אחד אומר "מאלף עד צָדִי", ולבא אחריו "מצָדִי עד הסוף" - וחוזר חלילה.

בית הכנסת שלו שימש את כל המי ומי מבלי להעיר לאף אדם בעולם,היה שם ארוחות לכל דורש. ובנוסף יש/היה שם מעין "פינת חי" שאומרים שזה נשמות שרבי עמוס זצ"ל היה עוסק בתיקונם.

רבי עמוס היה נוסע לראש השנה למירון וליום כיפור לחברון. במוצאי ל"ג בעומר היה מגיע לפאתי מירון. רבי עמוס היה מקושר מאוד לציון רבי יהודה בן בבא מהרוגי מלכות שנדקר בלונביאות של ברזל, ובזכותו המקום שנמצא ביישוב ערבי משגשג, הקים שם כולל, ולפני כמה שנים אף בנה שם מקוה-טהרה. והיה מגיע לשם בכל ערב שבת לכמה שעות ועורך שם תיקונים יחד עם בני קהילתו.

פאר מורשת יהדות לוב

מעבר לפעילות הקירוב הענפה, רבי עמוס זצ"ל נשא בגאון את דגל שימור מורשתה המפוארת של יהדות לוב וטריפולי. הוא שימש כסמכות הרוחנית העליונה של הקהילה וכיהן כאחד מרבני יהדות לוב בארץ ובעולם.

במשך שנים פעל ללא ליאות להנחלת מנהגי העדה, לימוד תורתם של חכמי לוב, והקפדה על קיום מסורות עתיקות מבית אבא. הוא נודע בבקיאותו העצומה וקשר קשרים הדוקים עם מרכזי המורשת, כשהוא מקפיד להקריא בקהילתו את עשרת הדיברות בערבית־יהודית כפי שהיה נהוג בגולה, ומעורר את הדור הצעיר לשמור על שלשלת הדורות ללא שינוי.

דמות של מקובל ובעל ייסורים

רבי עמוס היה ידוע בצדקותו ופרישותו. הוא נהג להתענות תעניות דיבור ותעניות הפסקה, והרבה בתפילות ובתיקוני קבלה למען ישועת הכלל והפרט. אלפי תושבים מנתניה ומכל רחבי הארץ והעולם שיחרו לפתחו כדי לזכות בעצתו המחכימה, בברכותיו הקדושות ובכוח תפילתו שהיה מפורסם כמחולל ישועות.

בחודש תשרי תשפ"ד חלה הרב באורח קשה מאוד, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. בהוראת גדולי ישראל הוסיפו לו אז את השם "חיים" (כשרבים מעתירים לרפואת רבי עמוס כמוס חיים בן פורטונה). תפילות רבות נערכו בכל היכלי התורה, ובאורח פלאי ומצמרר החלים הרב לחלוטין וחזר בכוחות מחודשים לבית מדרשו כדי להמשיך להרביץ תורה ולזכות את הרבים. הבוקר, לדאבון כל לב, נגדעו חייו הקדושים באכזריות נוראה על ידי בן עוולה.

בכל חייו נמנע הרב מפרסום, ואסר לפרסם את תמונתו בכל צורה שהיא, תלמידיו היו שומרים על כך בקנאות. 

עם הסתלקותו הטראגית, פרסמה תנועת ש"ס הודעת אבל כואבת ומזועזעת: "זעזוע קשה – מהעיר נתניה מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו הפתאומית והנוראה של הגאון המקובל רבי עמוס גואטה זצ״ל, רבה של יהדות לוב וראש ישיבת רבי יצחק חי טייב בנתניה. עולם התורה איבד רועה רוחני דגול ומזכה הרבים עצום".

ראש עיריית נתניה, אבי סלמה, ספד לו בכאב: "בוקר קשה לעיר נתניה. בצער רב ובכאב גדול קיבלתי את הבשורה המרה על פטירתו של המקובל הקדוש, רבי עמוס גואטה זצוק"ל. רבי עמוס, תלמיד חכם עצום, היה מאור גדול ועמוד של תורה וחסד בעירנו. במשך שנים רבות האיר את דרכם של עשרות אלפי תושבים, קירב לבבות והיה כתובת לעצה, ברכה וישועה".

הרב זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את רעייתו הרבנית חביבה תחי', בנים ובנות הממשיכים בדרכו, ואלפי תלמידים יתומים וכואבים הממאנים להתנחם על האבידה הגדולה.