באיחוד האירופי מקדמים השעיית סחר עם ישראל

בשבועות רבים החרפה בטון ובצעדים של האיחוד האירופי כלפי ישראל, על רקע המשך הלחימה ברצועת עזה והביקורת הגוברת על המצב ההומניטרי. בעוד שבעבר הסתפקו רבות ממדינות האיחוד בהצהרות מדיניות, היום נשמעים קולות הקוראים לבחון מחדש את אופי היחסים עם ישראל וגם לנקוט צעדים

בין הנושאים אפשריים על סדר היום האירופי לבחינה של הסכמי שיתוף פעולה עם ישראל, דיונים על הגבלות אפשריות, והגברת הלחץ הדיפלומטי כדי להתקדם הפסקת אש, הרחבת הסיוע ההומניטרי ושמירה על המשפט הבין־לאומי. מצד שני, מספר מדינות בעולם הביעו תמיכה בסנקציות אישיות נגד גורמים הנתפסים כאחראים לאלימות מתנחלים קיצונית, בעוד אחרות מבקשות להרחיב את הצעדים גם נגד השר איתמר בן גביר.

עם זאת, חשוב להדגיש כי האיחוד האירופי אינו פועל כמקשה אחת. החלטות שונות במדיניות החוץ דורשות כלל הסכמה רחבה בין החברות המדינות, ובסוגיית ישראל קיימים הבדלים ברורים בין מעמדתיהן. מדינות כמו אירלנד, ספרד ובלגיה נוקטות קו ביקורתי יותר, בעוד שמדינות אחרות ממשיכות להגיש את הזכות של ישראל להגן על עצמה.

מבחינת ישראל, לעת עתה לא התקבלו החלטות מרחיקות לכת. ישראל מצדה דוחה חלק ניכר מהביקורת וטוענת כי פעולותיה נועדו להתמודד עם איומים ביטחוניים, תוך האשמת ארגון הטרור חמאס בשימוש באוכלוסיה אזרחית.

המשך היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי צפוי להיות מושפע מההתפתחויות בשטח ומהמאמצים הדיפלומטיים בימים הקרובים. ככל שהלחימה תימשך והמצב ההומניטרי יוסיף להיות במוקד, הלחץ האירופי יגבר. מנגד, אם יחול שיפור במצב או תושג התקדמות מדינית, עוצמת ההפעלה הדיפלומטית תפחת. נראה שהאיחוד  האירופי מבקש להגביר את הלחץ על ישראל, אך עדיין מנסה לשמור על ערוצי הדיאלוג ושיתוף פעולה הקיימים.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, החריפה את הטון כלפי ישראל: אתמול (שישי) היא תקפה בחריפות את המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון ושוב איימה בהשעיית סעיף הסחר בהסכם האסוציאציה בין האיחוד לירושלים.

הנשיאה התייחסה לסנקציות שהוטלו לאחרונה על ישראלים, וציינה שכמה מדינות באיחוד מציעות להרחיב אותן גם לשר לביטחון לאומי בן גביר. "עם זאת, עד כה לא הושגה הסכמה בנושא", הודתה.