ממניחי היסודות למוסדות התורה בחדרה: הרב אביחיל יהושע זצ"ל

ברוך דיין האמת: אבל כבד ירד על העיר חדרה עם היוודע דבר הסתלקותו של הרב מזכה הרבים, הרב אביחיל יהושע זצ"ל, מהדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בבניין עולם התורה בעיר, אשר השיב את נשמתו ליוצרה בשבוע שעבר ביום רביעי, ט"ז בתמוז תשפ"ו, לאחר למעלה משתיים עשרה שנים של התמודדות מעוררת השתאות עם מחלה קשה וייסורים גדולים.

פטירתו של הרב יהושע אינה רק אובדן למשפחתו ולתלמידיו הרבים, אלא אבדה ציבורית ורוחנית לעיר חדרה כולה. רבים רואים בו אחד מהנחשונים הגדולים של המהפכה התורנית שהחלה בעיר בשנות השמונים והתשעים, תקופה שבה החלו לקום מוקדי תורה, שיעורי תורה ומפעלי קירוב לבבות שהשפיעו על דמותה הרוחנית של העיר עד עצם היום הזה.

לפני קרוב לארבעים שנה, כאשר שכונת נחליאל הייתה כמעט שממה מבחינה רוחנית, ללא בתי מדרש פעילים, ללא מסגרות קבועות לילדים ולבני נוער וללא פעילות תורנית משמעותית, החל הרב אביחיל יהושע לפעול במסירות נפש של ממש. מדי יום, בימות החול ובשבתות, אסף ילדים ובני נוער, לימדם תורה, החדיר בהם אהבת מצוות והעניק להם יחס אישי, חום ואהבה. באמצעות שיעורים קבועים, פרסים, עידוד וחיוך תמידי, הצליח לקרב מאות ילדים ובני משפחותיהם לאביהם שבשמים.

באותן שנים היה מהפעילים הבולטים של תנועת התשובה ושל פעילות "אל המעיין" בעיר חדרה, פעילות שחוללה מהפכה רוחנית של ממש והשפיעה על משפחות רבות. הרב יהושע ראה בזיכוי הרבים את שליחות חייו, ולא חסך זמן, כוחות או מאמצים כדי להגדיל תורה ולהאדירה.

גולת הכותרת של מפעל חייו הייתה הקמת כולל מת"ן (מרכז תורה נחליאל) יחד עם חבריו לדרך. בית המדרש הפך עד מהרה למגדלור רוחני עבור תושבי השכונה וצפון חדרה כולו. במשך עשרות שנים היה המקום שוקק חיים, שיעורי תורה, כוללים, תפילות ופעילות ענפה, והעמיד תלמידים, בעלי בתים ובני תורה רבים. אין ספק כי הכולל שהקים היה אחד מהיסודות המרכזיים שעליהם נבנה עולם התורה בצפון העיר.

את דרכו הרוחנית עיצב לאורם של גדולי ישראל. הוא היה מקורב במיוחד למרן הגאון הרב שמעון בעדני זצ"ל, אשר הדריך אותו לאורך השנים, כיוון את צעדיו ואף שימש נשיא בית המדרש שהקים. במקביל היה דבוק בכל מאודו בדרכו ובהשקפתו של מרן הראשון לציון, רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שממנו שאב השראה ותעצומות נפש להמשיך בפעילותו הענפה למען הציבור ולמען זיכוי הרבים.

בכל חג פסח וסוכות היה מארגן אוטובוסים מיוחדים לעלייה לרגל ולהקבלת פני רבו אצל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בירושלים. הוא אף פתח נקודת לוויין לשיעוריו השבועיים של מרן, כדי שגם תושבי חדרה יוכלו ליהנות מדברי תורתו ולהתחזק באורו.

לצד פעילותו הציבורית הענפה, הקפיד הרב יהושע על סדרי עבודת ה' מופלאים. מדי יום היה מתפלל בנץ החמה, ועוד קודם לכן מוסר שיעורי תורה למתפללים. דרכו הייתה בנעימות, בענווה ובהארת פנים, כשהוא מקיים הלכה למעשה את דברי חז"ל: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". כל מי שבא עמו במגע העיד על מידותיו האציליות, צניעותו ואהבת האדם שפיעמה בו ללא גבול.

גם כאשר חלה לפני יותר משתיים עשרה שנה במחלה קשה, שהלכה והחריפה עם השנים, לא חדל ממפעל חייו. חרף הכאבים והייסורים הרבים המשיך להעמיד שיעורי תורה, ייסד כולל בוקר לבעלי בתים והוסיף לפעול למען הפצת התורה ככל שכוחותיו אפשרו לו. מסירות הנפש שגילה גם בתקופת מחלתו הפכה לסמל עבור תלמידיו ומכריו.

בתחילת חודש אייר הידרדר מצבו הרפואי, והוא אושפז בבית החולים במשך למעלה מחודשיים. ביום רביעי, ט"ז בתמוז תשפ"ו, השיב את נשמתו לבוראה.

בהלווייתו, שהתקיימה בשעות הלילה, השתתפו תלמידיו הרבים, רבנים, אישי ציבור ותושבים מכל רחבי העיר, שבאו לחלוק לו כבוד אחרון. בראש המספידים עמד רבה הראשי של חדרה, הגאון רבי ישראל מאיר ביטון, אשר עמד על גודל האבדה ועל החלל הרוחני שהותיר אחריו אדם שכל חייו הוקדשו להרבות תורה, לחזק את הציבור ולהאיר את דרכם של רבים.

בחדרה יודעים היטב כי המהפכה התורנית של העיר לא צמחה מאליה. היא נבנתה בעמלם של אנשים שראו שליחות בחייהם ופעלו מתוך מסירות נפש, ללא בקשת כבוד וללא תמורה. הרב אביחיל יהושע זצ"ל היה מן הבולטים שבהם, ממניחי אבני היסוד שעליהן נבנה עולם התורה בעיר, ומהאנשים שזכות הרבים תלויה בהם עד היום.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.