משלחת ישראלית פועלת מסביב לשעון: מספר הקורבנות בוונצואלה חצה את רף ה-3500 הרוגים

מניין ההרוגים ברעידות האדמה שפקדו את ונצואלה בשבוע שעבר עלה מעל 3,500 בני אדם. מספר הפצועים עומד על 16,740 ומספר חסרי הבית על יותר מ-17 אלף בני אדם.

הדיווחים המגיעים מוונצואלה משרטטים תמונה של אסון הומניטרי בקנה מידה עצום בעקבות רעידת האדמה העזה שפקדה את המדינה, מתברר כי מאחורי המספרים המצמררים הללו מסתתרים סיפורים אנושיים קורעי לב, קהילות שלמות שנמחקו, ומערכת בריאות ותשתית שנמצאת על סף קריסה מוחלטת.

רעש האדמה, שהכה בעוצמה רבה באזורים מיושבים, תפס את התושבים ברגעים של שגרת יום-יום. קריסתם המהירה של מבני מגורים, בתי ספר ומרכזי מסחר היא הגורם המרכזי למספר הנפגעים הגבוה. האסון לא הבחין בין גיל או מעמד חברתי, אך כפי שקורה לעיתים קרובות באסונות טבע באזורים מתפתחים, השכונות העניות והפרברים הסובלים מתשתיות רעועות ובנייה לא בטיחותית ספגו את המכה הקשה ביותר.

מבין אלפי ההרוגים, אחוז ניכר מורכב מילדים, קשישים ונשים ששהו במבנים בזמן שהאדמה רעדה. מוסדות חינוך רבים ובתי ילדים באזורי הפריפריה לא עמדו בעומס וקרסו על יושביהם. צוותי החילוץ, שפועלים מסביב לשעון בתנאים תת-אנושיים ובחוסר משווע בציוד מכני כבד, מדווחים על מראות קשים של משפחות שלמות שנמצאו ללא רוח חיים תחת קורות הבטון.

עבור הקשישים וחולים האסון היה קטלני כפליים. בתי חולים ומרפאות מקומיות באזורי הרעש נפגעו קשות, וחלקם קרסו לחלוטין, דבר שהוביל למותם המיידי של מטופלים ואנשי צוות רפואי כאחד. מי שלא נהרג מעצם קריסת המבנים, מצא את עצמו נאבק על חייו ללא גישה לטיפול רפואי דחוף, חמצן או תרופות מצילות חיים בשעות הקריטיות שלאחר הרעש.

מספר ההרוגים הגבוה יצר עומס חסר תקדים על רשויות החוק והרפואה המשפטית בוונצואלה. זיהוי הגופות הפך למשימה מורכבת ומייסרת עבור המשפחות. בשל הפסקות החשמל הנרחבות והפגיעה במערכות הקירור בבתי העלמין ובחדרי המתים, הרשויות נאלצו להקים מתחמי זיהוי ארעיים ולקבור מאות גופות בקברי אחים כדי למנוע התפרצות של מגיפות ומחלות זיהומיות.

מצב זה מונע מרבים מהניצולים את היכולת לקיים טקסי קבורה ראויים ולהיפרד מיקיריהם כמיטב המסורת, דבר המוסיף נדבך עמוק של טראומה נפשית לאובדן הפיזי הכבד. אלפי משפחות עדיין מוגדרות כמי שקרוביהן נעדרים, אם כי הסיכויים למצוא ניצולים חיים תחת ההריסות שבוע לאחר האסון קלושים.

צוותי סיוע בינלאומיים שהחלו לזרום למדינה מדגישים כי הטיפול בהרוגים ובמשפחותיהם ידרוש משאבים פסיכולוגיים וסוציאליים למשך שנים קדימה. הקהילות המקומיות בוונצואלה מנסות כעת, מתוך השברים, למצוא את הכוחות להתאבל על המתים, בזמן שהן נלחמות על הישרדותן של החיים שנותרו מאחור.

אתמול דיווחנו כי משלחת הסיוע הישראלית בוונצואלה מרחיבה את פעילותה בוונצואלה: לבקשת ממשלת ונצואלה, ישראל תסייע גם בגיבוש תכנית לאומית לשיקום מוקדי ההרס בעקבות רעידת האדמה. לצד עשרות אנשי המשלחת הפועלים בשטח, הוקם צוות נוסף המונה כ־20 מומחים ופועל מישראל. הצוות מנתח את תמונת המצב מהשטח ומסייע בגיבוש התכנית.

פעילות המשלחת זוכה לתהודה רבה בוונצואלה, לרבות מצד ממלאת מקום נשיא ונצואלה, בכירי הממשלה ובכלי התקשורת המקומיים. התכנית הוצגה אתמול לשר התשתיות של ונצואלה וצפויה להיות מוצגת בימים הקרובים לממלאת מקום הנשיא.

במקביל, כחלק מפעילות המשלחת, מעבירים אנשי פיקוד העורף הכשרות עיוניות ומעשיות למהנדסים ולגורמי המקצוע המקומיים בתחום מיון מבנים, הערכת סיכונים ותהליכי שיקום. המשלחת מביאה עמה ניסיון מקצועי שנצבר לאורך שנים בזירות הרס, רעידות אדמה ומשלחות סיוע ברחבי העולם.

נציגי המשלחת הינם הנציגים הראשונים שמגיעים לונצואלה מזה 17 שנה מאז 2009 שאז נשלחו בפעם האחרונה נציגים מטעם מדינת ישראל. ולצד המשימה המרכזית של סיוע בעקבות רעידת האדמה המשלחת רואה חשיבות רבה בחיזוק הקשר עם הקהילה היהודית המקומית.