בית הכנסת ניצח את עיריית תל אביב, השופט: "לחץ פסול, שימוש לרעה בהליך"

בית משפט השלום בבת ים דחה את תביעת הפינוי שהגישה עיריית תל אביב נגד בית הכנסת "גבורת ישראל" בשכונת טרומפלדור, וקבע כי העירייה הפעילה לחץ משפטי פסול על בית הכנסת ועשתה שימוש לרעה בהליך המשפטי, במטרה לכפות עליו לחתום על חוזה הקצאה חדש - שנועד לפגוע באופיו.

פסק הדין, שדווח לראשונה על ידי נטעאל בנדל ושילה פריד ב-ynet, מגיע על רקע המחלוקת שפרצה באוגוסט 2025, אז נחשף כי עיריית תל אביב פנתה לעשרות בתי כנסת בדרישה לחתום על חוזה הקצאה חדש, שלפיו יספקו שירותי דת "ללא הבדלי מגדר או אמונה" ויתאימו את פעילותם לצביון השכונה. בבתי הכנסת חששו כי חתימה על ההסכם תמנע מהם לשמור על אופיים האורתודוקסי.

חלק מבתי הכנסת חתמו על החוזה החדש, אולם אחרים סירבו. אחד מהם היה בית הכנסת "גבורת ישראל", הפועל במקום קרוב ל-100 שנה באישור העירייה. לאחר שסירב לחתום על ההסכם, הגישה נגדו העירייה תביעת פינוי.

השופט יגאל נמרודי דחה את התביעה ומתח ביקורת חריפה על התנהלות העירייה. לדבריו, כבר בתחילת שלב שמיעת הראיות התברר כי מטרתה האמיתית של העירייה כלל לא הייתה לפנות את בית הכנסת.

"כבר בפתח שלב שמיעת הראיות עלה בבירור: מלכתחילה לא ביקשה התובעת (עיריית ת"א), באמת ובתמים, להביא לפינוי בית הכנסת מהמקרקעין. יעדה האמיתי של התביעה היה שונה", כתב השופט.

בהמשך קבע כי לפי עדויות עובדי העירייה, "המשמעות היא שהתביעה לסעד של סילוק יד היוותה הפעלת לחץ משפטי פסול על הנתבעת, על מנת לקדם הסדרה חוזית מול העירייה. מדובר בשימוש לרעה בהליך המשפטי, המנוגד להוראת חוק המקרקעין". עוד ציין כי היה על העירייה להגיש תביעה המשקפת באופן מדויק את המחלוקת האמיתית בין הצדדים.

ב-ynet הודגש כי פסק הדין אינו עוסק בחוזה ההקצאה עצמו או בסעיפיו, אלא אך ורק בתביעת הפינוי שהגישה העירייה נגד בית הכנסת.

בפסק הדין התייחס השופט גם לטענת העירייה שלפיה אין בכוונתה לסגור בתי כנסת אלא רק להחליף את הגורם המפעיל אותם. לדבריו, תפיסה זו שגויה.

"בית כנסת אינו מתמצה במבנה פיזי – בבחינת נדל"ן – בלבד. הוא חורג מממדיו הפיזיים. מדובר במוסד חי המגלם בתוכו קדושה, רוח, קהילה ותחושת שייכות. הוא מהווה מוקד של חיים רוחניים, קהילתיים וערכיים. קבלת התביעה פירושה סגירה של בית הכנסת גבורת ישראל, במובנו המלא של הביטוי בית כנסת", כתב.

עוד נקבע כי בית הכנסת אינו בגדר פולש. "הנתבעת אינה בגדר משיג גבול. היא אינה פולשת. המקרקעין הוקצו לה כדין, לפני שנים רבות", כתב השופט, והוסיף כי העירייה כלל אינה הגוף האחראי על בתי הכנסת בעיר, אלא המועצה הדתית.

במהלך ההליך ניסה השופט להביא את הצדדים לפשרה ולהימנע מהכרעה שיפוטית. בדצמבר האחרון אף הציע מתווה מוסכם, אולם בדיון שנערך אז הודיע מנהל אגף הנכסים בעיריית תל אביב, אלי לוי, כי מלבד הסרת המילה "אמונה" מהחוזה, העירייה אינה מקבלת את הצעת הפשרה.

בסיום פסק דינו ציין השופט כי ראוי היה שהצדדים ימצו את ההידברות ביניהם ולא יידרשו להכרעה שיפוטית "בסוגיה בעלת רגישות משפטית, דתית, היסטורית וחברתית". לדבריו, "פשרה טובה הייתה בהישג ידם של הצדדים, אולם בסופו של יום מהלך זה לא נשא פרי".