בעיקר אצל ילדים: כשהטמפרטורה עולה, גם הנפש עלולה להיפגע

כולנו מכירים את התחושה. יום קיץ לוהט, האוויר עומד, השינה בלילה הייתה גרועה, וכל דבר קטן מצליח להוציא אותנו משלוותנו. במשך שנים ראו בכך תגובה טבעית לחום. כעת מצטברות עדויות מדעיות לכך שמדובר ביותר מאי־נוחות זמנית: חום קיצוני עלול להשפיע באופן ממשי על בריאות הנפש ואף להוביל לעלייה באשפוזים פסיכיאטריים.

ד”ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.

המשמעות רחבה במיוחד בתקופה שבה גלי החום הופכים שכיחים וממושכים יותר, גם בישראל.

מחקר ענק שבחן יותר משני עשורים

מחקר רחב היקף שנערך באוסטרליה עקב אחר יותר מ־700 אלף פניות למיון ואשפוזים פסיכיאטריים של ילדים, מתבגרים וצעירים עד גיל 24, בין השנים 2001 ל־2022.

הממצאים היו ברורים. בימים שבהם הטמפרטורות היו מהגבוהות ביותר לעונה, הסיכון לאשפוז פסיכיאטרי עלה באופן משמעותי. בחודשי הקיץ הוא אף הוכפל, ובימים חריגים בעונות הקרירות נמצא סיכון גבוה אף יותר.

החוקרים מצאו שהקשר בלט במיוחד בקרב ילדים, בני נוער וגברים צעירים.

לא רק דיכאון וחרדה

העלייה לא הייתה מוגבלת להפרעה אחת בלבד.
נמצאה עלייה באשפוזים בשל:
* חרדה
* דיכאון
* הפרעות מצב רוח
* הפרעות פסיכוטיות
* סכיזופרניה
* הפרעות אכילה
* פגיעה עצמית
* שימוש בחומרים ממכרים
* הפרעות שליטה בדחפים
כלומר, עומס חום אינו משפיע רק על מצב הרוח, אלא עשוי להחמיר מגוון רחב של מצבים פסיכיאטריים קיימים.

איך החום משפיע על המוח?

למרות שהמחקר מצביע על קשר ולא על סיבתיות, קיימים מספר מנגנונים ביולוגיים אפשריים.

פגיעה בשינה

אחד ההסברים המשכנעים ביותר הוא השפעת החום על איכות השינה.

בלילות חמים קשה יותר להירדם, השינה שטחית יותר ויש פחות שינה עמוקה. כבר לילה אחד של שינה לא איכותית עלול להעלות רמות חרדה, להגביר עצבנות, לפגוע בריכוז ולהחמיר דיכאון. כאשר הדבר נמשך ימים ואף שבועות, ההשפעה מצטברת.

התייבשות ופגיעה בתפקוד המוח

אפילו התייבשות קלה של 1–2% ממשקל הגוף עלולה לגרום לירידה בריכוז, לעייפות, לירידה בזיכרון, לכאבי ראש ולתחושת מתח. המוח רגיש במיוחד לשינויים במאזן הנוזלים, ולכן בימי שרב חשוב לשתות עוד לפני שמרגישים צמא.

שינויים במוליכים עצביים

החוקרים סבורים שחום קיצוני עלול להשפיע גם על מערכות ביולוגיות במוח.

בין היתר נבחנת השפעתו על:
* סרוטונין – המשפיע על מצב הרוח
* מלטונין – המווסת את השינה
* תגובת הגוף לסטרס
בנוסף, קיימת אפשרות שחום קיצוני משנה את אופן הפעולה של חלק מהתרופות הפסיכיאטריות אצל מטופלים מסוימים.

למה דווקא ילדים ובני נוער?

ילדים מתקשים לווסת את חום הגוף ביעילות כמו מבוגרים. מנגנון ההזעה שלהם עדיין אינו בשל לחלוטין, שטח הגוף שלהם גדול יחסית למשקלם והם מתייבשים במהירות רבה יותר. גם מבחינה נפשית הם רגישים יותר לשינויים סביבתיים קיצוניים, ולכן ייתכן שהם מושפעים במיוחד מגלי חום ממושכים.

ומה לגבי מבוגרים?

למרות שהמחקר התמקד בצעירים, אוכלוסיות נוספות נמצאות בסיכון: אנשים עם דיכאון, חרדה או מחלות נפש כרוניות, קשישים, אנשים הנוטלים תרופות הפוגעות בוויסות החום, חולי לב, חולי סוכרת, אנשים עם השמנת יתר ואנשים הסובלים מהפרעות שינה. גם אנשים בריאים לחלוטין עלולים לחוות בתקופות חמות יותר עייפות, חוסר סבלנות, ירידה במצב הרוח ופגיעה ביכולת ההתמודדות עם לחץ.

התחממות כדור הארץ היא גם אתגר לבריאות הנפש

בעשורים האחרונים גלי החום נעשו תכופים, ממושכים ועוצמתיים יותר. עד לאחרונה דובר בעיקר על ההשלכות הקרדיווסקולריות ועל מכת חום, אך כיום ברור שהמוח והנפש הם חלק בלתי נפרד מהסיפור.
בריאות הנפש הופכת לאחד התחומים שיידרשו להסתגל למציאות האקלימית החדשה.

מה אפשר לעשות?

למרבה המזל, חלק גדול מההשפעה ניתן לצמצום.

בימי עומס חום מומלץ:
* לשתות מים באופן קבוע לאורך כל היום.
* להימנע משהייה ממושכת בשמש.
* לשמור על חלל ממוזג בשעות החמות.
* להקפיד במיוחד על שינה איכותית.
* להפחית פעילות גופנית בשעות החמות ולהעדיף את שעות הבוקר או הערב.
* לעקוב אחר שינויים במצב הרוח אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים ממחלות נפש.
* לפנות לייעוץ רפואי אם מופיעה החמרה משמעותית במצב הנפשי.

השורה התחתונה

הגוף והנפש אינם שתי מערכות נפרדות. כאשר הגוף מתמודד עם עומס חום, התייבשות והפרעות שינה, גם המוח מושפע. המחקר האוסטרלי מוסיף נדבך חשוב להבנת הקשר בין אקלים לבריאות האדם ומזכיר לנו שבריאות הנפש מושפעת לא רק מהמתרחש בתוכנו, אלא גם מהסביבה שבה אנו חיים. ככל שהעולם מתחמם, שמירה על הגוף מפני החום עשויה להיות גם דרך פשוטה ויעילה להגן על הנפש.