התרסקות חסרת תקדים באמון הישראלים בנשיא טראמפ

נתונים ראשונים מתוך מדד החברה הישראלית של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש יולי 2026, מצביעים על שינוי חד בעמדות הציבור הישראלי כלפי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לצד תמונה מורכבת של תפיסות הציבור ביחס להסכמים האזוריים שנחתמו לאחר המלחמה.

התפוגגות אפקט "שאגת הארי": שפל היסטורי באמון בטראמפ

לראשונה מאז החל המכון למדוד את הסוגייה, פחות מעשירית מהישראלים מביעים בטראמפ "אמון רב" שיעשה את הדבר הנכון ביחסי ארה"ב–ישראל. רק 7% מביעים בו אמון רב, 41% מביעים "אמון מסוים", בעוד 45% אומרים באופן נחרץ כי אין להם אמון בו כלל.

הנתונים משקפים קריסה דרמטית באמון הציבור: לשם השוואה - בינואר 2025, עם כניסתו המחודשת לבית הלבן, 32% נתנו בו אמון רב ורק 21% הצהירו שאין להם אמון בו; במרץ השנה, במהלך מבצע "שאגת הארי", שיעור המצהירים על "אמון רב" אף הגיע ל-34%. בתוך ארבעה חודשים בלבד ירד האמון לשפל חסר תקדים, על רקע חתימת הסכם הגרעין עם איראן והתבטאויותיו של הנשיא. כל אלה הובילו לאובדן עקבי, חודש אחר חודש, של אמון הציבור הישראלי (19% באפריל, 12% ביוני, ועד ל-7% החודש).

גם במחנה הימין, שהיה בסיס התמיכה המרכזי של טראמפ בישראל, נרשמה ירידה משמעותית: אמנם רוב אנשי הימין עדיין מביעים בו אמון כלשהו (8% רב ו-56% מסוים), אך שיעור בעלי "אמון רב" ירד מ-29% לפני שנה (זמן קצר אחרי מבצע "עם כלביא") לכאמור -8% בלבד כיום, בעוד שיעור חסרי האמון יותר מהוכפל.

במחנות המרכז והשמאל המשבר עמוק בהרבה: במרכז 58% מצהירים על חוסר אמון בטראמפ, ובשמאל-מרכז הנתון מטפס ל-74%, כאשר בשני המחנות הללו – איש אינו מביע בנשיא "אמון רב" (0%). בקרב מצביעי הליכוד (בבחירות 2022) נותר האחוז הגבוה ביותר של אמון (15% אמון רב), בעוד שבמפלגות המרכז והשמאל חוסר האמון מגיע לשיאים של 58% (המחנה הממלכתי) ועד 77% (מרצ).

בפילוח של יהודים בלבד: רק 5% מהיהודים בישראל שומרים על "אמון רב" בטראמפ, לעומת 46% שאינם מאמינים בו כלל. למרות הירידה החדה באמון בנשיא טראמפ והוויכוחים על מדיניות הממשל האמריקאי, 74% מהישראלים עדיין רואים בארצות הברית ידידת אמת של ישראל.

כמו כן, הציבור הישראלי מציג עמדה ברורה באשר לאופן ניהול היחסים עם ארצות הברית, וכיצד יש לנהוג בעת מחלוקת: שני שלישים מהישראלים (66%), ושלושה רבעים מהיהודים (77%), סבורים שישראל צריכה לנסות להגיע לתיאום עם הממשל האמריקאי, אך כאשר קיימת מחלוקת – לפעול בהתאם למה שנכון בעיניה.

רק מיעוט קטן סבור שיש לקבל תמיד את עמדת וושינגטון, ומיעוט דומה סבור שאין כלל צורך להתחשב בעמדתה.

קונצנזוס: ההסכם עם איראן רע לישראל, ההסכם עם לבנון טוב

אחד הממצאים הבולטים ביותר במדד הוא ההתנגדות הרחבה, חוצת מחנות, להסכם שנחתם בין ארצות הברית לאיראן. אם ביוני האחרון, כשההסכם רק הסתמן, הביעו 55% מהישראלים דאגה, הרי שלאחר החתימה ביולי ההתנגדות הקצינה משמעותית: כיום 68% מכלל הישראלים קובעים שההסכם רע לישראל, כאשר 56% בוחרים בהגדרה הקיצונית "מאוד לא טוב לישראל" (זינוק מ-34% בחודש שעבר). רק 14% סבורים שההסכם טוב.

בקרב הציבור היהודי מדובר במספרים גדולים בהרבה: 68% מגדירים את ההסכם "מאוד לא טוב" ונתון מדהים של 0% (אף לא משיב אחד) בחר באופציה "ההסכם מאוד טוב לישראל".

ההתנגדות להסכם איראן היא מוחלטת וחוצה את כל המפלגות היהודיות – מהליכוד (72%) והציונות הדתית (89%) ועד העבודה (91%) ומרצ (81%). במגזר הערבי, לעומת זאת, 57% סבורים שההסכם דווקא טוב לישראל.

בניגוד להסכם עם איראן, ההסכם עם לבנון נהנה מתמיכה רחבה בציבור הישראלי, ארוע נדיר למדי בסוגיה ביטחונית-מדינית. קרוב לשני שלישים ( 63% ) מהישראלים סבורים שההסכם עם לבנון טוב לישראל, ורק 18% חושבים שאינו טוב.

כאמור, התמיכה חוצת מחנות ומגזרים: יהודים (63%) וערבים (64%) שותפים לחלוטין להערכה החיובית, כשהתמיכה נשמרת יציבה וגבוהה הן בימין (68%) והן בשמאל (62%).

עזה ממשיכה לפלג את הציבור

בשונה מההסכמות היחסיות סביב איראן ולבנון, בשאלת המשך המדיניות בעזה ההסכמות מתפוגגות, והסוגייה העזתית ממשיכה לחלק את הציבור.

43% מהישראלים מעדיפים לנסות להחליש את חמאס באמצעים כלכליים ודיפלומטיים, בעוד 35% מבקשים לחזור ללחימה עד להשגת היעדים שנקבעו. 14% בלבד סבורים שיש להשאיר את המצב הקיים.

בקרב היהודים 41% מעוניינים לחזור ללחימה ע"מ למגר את שלטון החמאס, ו50% מעדיפים להפעיל אמצעים כלכליים ודיפלומטיים. בקרב הציבור הערבי בישראל, 51% השיבו שמעדיפים לשמור את המצב הקיים כפי שהוא, ולשמור על השקט.

בפילוח התשובות לפי נטייה פוליטית, הפערים בולטים: בימין קיים רוב ברור לחידוש הלחימה (68%), בעוד שבמרכז ובשמאל יש רוב גדול בעד מעבר למסלול של לחץ כלכלי ודיפלומטי (70% במרכז, 92% בשמאל).