קנסות, אגרות ועוד: היעדים הפופולריים שמקשיחים את הכללים למבקרים

החופשה הספונטנית הופכת למסובכת יותר. במאקו פורסם כי יעדי תיירות פופולריים ברחבי העולם מקשיחים את הכללים למבקרים, ודורשים מהם לשלם אגרות, להירשם מראש, להציג קוד QR ולעמוד בהגבלות שנועדו לצמצם עומסים ולשמור על אתרי טבע ומורשת.

בוונציה מופעלת בשנת 2026 אגרת כניסה ב-60 ימים נבחרים. מבקרי יום מעל גיל 14 נדרשים להירשם מראש ולקבל קוד QR. תשלום מוקדם עומד על 5 אירו, ותשלום בארבעת הימים שלפני הביקור עולה 10 אירו. מי שייכנס ללא אישור עלול להיקנס ב-25 עד 150 אירו.

גם ברומא הוטלה אגרה חדשה סביב מזרקת טרווי. תיירים שרוצים לרדת לאזור הסמוך לבריכת המזרקה ולזרוק מטבע משלמים 2 אירו, בעוד הצפייה מהכיכר נותרת חופשית.

בסרדיניה ההגבלות מתמקדות בעיקר בחופים. בחוף לה פלוסה נדרשת הזמנה מראש וקוד QR, ומספר המבקרים מוגבל ל-1,500 ביום. בחוף Cala Goloritzè מספר המבקרים מוגבל ל-250 ביום, ודמי הכניסה עומדים על 7 אירו. בחופים נוספים נגבים דמי כניסה, ולעיתים נאסרת הכנסת שמשיות ואמצעי הצללה.

ביוון הוטלה אגרה על נוסעי קרוז שיורדים לחוף בסנטוריני ובמיקונוס. בין יוני לספטמבר התשלום עומד על 20 אירו לנוסע, ובנמלים אחרים ביוון על 5 אירו.

בספרד מגבילים אזורי תיירות באיים כמו מיורקה ואיביזה את מכירת האלכוהול ואת שתייתו ברחוב. באזורים מסוימים הקנסות עשויים להגיע עד 3,000 אירו. במנורקה, הגישה לחלק מהחופים מתבצעת בעונת הקיץ באמצעות שאטל ציבורי במקום רכב פרטי.

גם מחוץ לאירופה הכללים מתהדקים. בהר פוג'י ביפן נדרש תשלום של 4,000 ין, הזמנה מראש ועמידה במכסת מטפסים יומית. בבאלי כל תייר זר נדרש לשלם אגרת תיירות של 150 אלף רופיה אינדונזית. בהוואי, הכניסה לשמורת האנומאה ביי עולה 25 דולר למבקרים שאינם תושבי המדינה, לצד צורך בהזמנה מוקדמת.

המסר לתיירים ברור: לפני שמזמינים חופשה, כבר לא מספיק לבדוק טיסה ומלון. ביעדים עמוסים, באיים, בערים עתיקות ובשמורות טבע חשוב לבדוק מראש אם נדרשים תשלום מיוחד, רישום מוקדם, קוד QR, מגבלת כניסה או כללי התנהגות מקומיים. טעות קטנה עלולה להפוך את החופשה ליקרה בהרבה.