חרפה אנטישמיות: אירלנד אישרה הצעת חוק האוסרת על ייבוא ​​מהתנחלויות ישראליות

הפרלמנט של אירלנד אישר חקיקה האוסרת על ייבוא ​​סחורות המיוצרות בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, וזו אחת מצעדי הסחר מרחיקי הלכת ביותר שאומצו על ידי מדינה אירופאית.

הצעת חוק ההתנחלויות הישראליות (איסור ייבוא ​​סחורות) אוסרת ייבוא ​​ממפעלים ישראליים למגורים, לחקלאות ולמסחר הנמצאים מחוץ לגבולותיה הבינלאומיים המוכרים של ישראל.

הממשלה האירית שחלקים ממנה עוינים קשות את ישראל, ניסחה את ההצעה בתגובה לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) משנת 2024, שהכריז על נוכחותה של ישראל בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובעזה כבלתי חוקית על פי המשפט הבינלאומי.

אירלנד הייתה בין המבקרות האירופיות הקולניות ביותר של ישראל בנוגע למלחמת עזה. דבלין הכירה במדינה פלסטינית בשנת 2024, מה שהוביל את ישראל לסגור את שגרירותה בבירה האירית.

ביוני, אירלנד הודיעה כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנועים מלהיכנס למדינה.

הצעד האחרון לא צפוי להשפיע כלכלית, שכן היבוא האירי מהתנחלויות ישראליות, כולל מוצרים כגון פירות, ירקות ועץ, הסתכם בפחות ממיליון אירו בין השנים 2020 ו-2024.

עם זאת, לחקיקה משמעות דיפלומטית רחבה יותר, שכן אירלנד המדינה החברה הראשונה באיחוד האירופי שהציעה איסור יבוא מקיף המכוון במיוחד להתנחלויות, אם כי ספרד הקדימה לחוקק איסור כזה לפני אירלנד.

המהלך מגיע לאחר חודשים של ביקורת מצד וושינגטון, כאשר משרד החוץ האמריקאי הזהיר ביוני כי החקיקה מסתכמת ב"איתות חסר תועלת" שאינו "משרת את מטרת השלום במזרח התיכון, מסייע להאכיל את תושבי עזה או פועל לקראת התוצאות שאירלנד טוענת שהיא שואפת להן".

ממשלת אירלנד טענה כי הצעד אינו חרם על ישראל אלא הגבלה ממוקדת על סחורות שמקורן בהתנחלויות ישראליות שמעבר לקו הירוק מלפני 1967.

הצעת החוק עדיין צריכה לעבור כמה הליכים פרלמנטריים נוספים לפני שתהפוך לחוק קבוע, אך היא צפויה להיחקק לפני פגרת הקיץ בשבוע הבא.