טרופר: לא אתן לנתניהו 61, ותוקף: "בחר בצד של גולדקנופף"

ימים ספורים לאחר שחילי טרופר ויועז הנדל הכריזו על ריצה משותפת בבחירות הקרובות, הסקרים הראשונים כבר מציגים תמונה מאתגרת, כאשר ברובם הרשימה אינה עוברת את אחוז החסימה. למרות זאת, טרופר משדר ביטחון ומבהיר כי מבחינתו מוקדם להסיק מסקנות.

בראיון ל”פגוש את העיתונות” בחדשות 12 אמר טרופר: “פחות עסקנו בסקרים. יצאנו לדרך לפני שלושה ימים, מוקדם להגיד על זה משהו. אני כן אומר לך שיש הרבה מאוד תגובות טובות. אולי ההודעה שקיבלתי הכי הרבה פעמים היא ‘סוף-סוף יש למי להצביע’. אני מכוון למשימה, מאמין מאוד בדבר הזה, ועכשיו עובדים קשה”.

בתשובה לשאלה במה שונה הרשימה החדשה מהמפלגה בראשות בני גנץ והאם קיים ביניהן פער אידאולוגי, השיב: “אני מקפיד לא לדבר על אחרים, אני יודע מה הדרך שלנו. בכל המחקרים יש 300 אלף ישראלים שאומרים שאין להם בית פוליטי. אלו אותם אנשים שב-7 באוקטובר הזיזו את כל השנאה והרעל הצידה ואמרו ‘עכשיו ביחד’. אנחנו נשארנו במקום הזה, אחרים הם אלו שזזו”.

לדבריו, אותה אוכלוסייה מחפשת בית פוליטי שבמקום להתמקד בשיח של “כן ביבי, לא ביבי”, ידאג לשירות לכולם ויעסוק בנושאי הליבה של החברה הישראלית. “הם שואלים את עצמם אם בבוקר הילד יפגוש מורה בכיתה או שאין מורה כי חסרים מורים. כשהם מחכים לתור בבית החולים, הם תוהים אם יקבלו אותו או שישלחו אותם עוד שנה קדימה. יש כל כך הרבה כאבים בחברה הישראלית”, אמר.

טרופר הדגיש כי מדובר במהלך קבוצתי ולא במפלגה הנשענת על אדם אחד בלבד. הוא ציין את שותפיו לדרך, שירה שפירא, לשעבר סמנכ”לית משרד ממשלתי ואמו של ענר שפירא הי"ד שנפל במלחמת “חרבות ברזל”, ואת אליסף פרץ, איש חינוך ואחיהם השכול של סגן אוריאל פרץ הי"ד ורס”ן אלירז פרץ הי"ד. לדבריו, “זה לא סיפור של יחיד, אלא תמהיל מדויק עם ניסיון. הסיפור הזה מדויק לאותם 300 אלף ישראלים שמחפשים תקווה”.

בהמשך הראיון נשאל האם קיימים תיאומים פוליטיים עתידיים עם גורמים כמו גדי איזנקוט או נפתלי בנט, ושלל זאת מכל וכל. “בשבוע האחרון שמעתי שהייתי פרוקסי של גדי, ושמעתי שהייתי פרוקסי של נתניהו. לפעמים יש אמת פשוטה ובהירה: אנחנו לא פרוקסי של אף אחד, אנחנו שליחים של הרבה מאוד ישראלים. אתמול הייתי בביקור פצועים בשיבא, אף פצוע שם לא שאל אותי מה הקונסטרוקציה או מה הסיכום. הם פתאום הרגישו שזה מה שהם חיכו לו”.

באשר לשאלת הקואליציה העתידית, אמר כי מטרת הרשימה היא לקדם הקמת ממשלה ציונית רחבה ככל האפשר. “המטרה היא להביא ממשלה ציונית, וכמה שיותר רחבה, כי אלו האתגרים שמדינת ישראל עומדת בפניהם. מי שיביא הכי הרבה מנדטים ציוניים וממליצים ציוניים ויוכל להקים ממשלה - אנחנו נלך איתו”.

עם זאת, טרופר הבהיר כי מבחינתו האחריות לאירועי ה-7 באוקטובר מחייבת גם את ראש הממשלה. “יש לי אמירה עקרונית ערכית: כל מי שהיה בעמדת הנהגה ב-7 באוקטובר צריך לסיים את תפקידו. כך נהג הרמטכ”ל, ראש השב”כ ואחרים, וכך צריך לנהוג גם ראש הממשלה”.

הוא גם מתח ביקורת על התנהלות הממשלה והקואליציה הנוכחית. “תסתכל על הדיונים של הכנסת השבוע - אין-סוף חוקים לא ציוניים. זו קואליציה שבוחרת שוב ושוב להתיישר עם הקולות הלא ציוניים. בטח ראית את התמונה השבוע של חבר הכנסת יצחק גולדקנופף ומולו פצועי צה”ל והלומי קרב שזועקים מדם ליבם. אני בצד של פצועי צה”ל והלומי הקרב, נתניהו בחר להתייצב בצד של גולדקנופף”.

טרופר הבהיר כי לא יאפשר הקמת ממשלה בראשות נתניהו אם תמיכת מפלגתו תהיה זו שתעניק לה רוב. “חד משמעית לא”, הצהיר. במקביל הדגיש כי הוא מתנגד גם להישענות על המפלגות הערביות, וציין: “אני לא מדבר על גדי, אני מאוד אוהב ומעריך אותו ואנחנו בקשר טוב. אבל אני בעד ממשלה ציונית בלבד. אין לי סימן שאלה סביב הציונות של גדי, אבל אני מדבר על עמדתי. המפלגות החרדיות והערביות בחרו לא להיות חלק מהסיפור הציוני. זה הכי רחוק משנאה שיש, אבל ישראל צריכה היום ממשלה ציונית”.

כשנשאל על כך שבעבר היה שותף לממשלות שנשענו על מפלגות אלה, השיב: “ישבתי בשורה של ממשלות, זה היה כמעט תמיד בתוך אילוצים. היום אני יודע להגיד שהממשלה ההיא לא הייתה נכונה, בטח אל מול המשימות שלנו היום”.

בהמשך חשף כי קיבל הצעות ממפלגות נוספות, אך בחר להקים מסגרת פוליטית חדשה. “היו לי הרבה הצעות ודיבורים במפלגות אחרות. אם היה מדובר בעניין של סידור אישי, היה לי הרבה יותר קל ופשוט, היו לי אלף אפשרויות אחרות. בחרתי בדרך הקשה כי היא הדרך הנכונה. אני סופר מאמין בה”.

לסיום התייחס טרופר לביקורת המופנית כלפי שותפו יועז הנדל, בשל מספר המפלגות שבהן היה חבר לאורך השנים, ואמר: “אני לא ספרתי לו מפלגות, אני מעדיף לספור לו ימי מילואים. ב-7 באוקטובר, בשבע וחצי בבוקר, הבן אדם כותב הודעה בקבוצה של המושב: ‘למי שיש נשק יורדים לדרום’. הוא לא חיכה לאף אחד, יירד לדרום, אסף גופות של חטופים ומאז כמעט לא חזר הביתה. אדם שעשה 500-600 ימי מילואים, אני רוצה שהוא יהיה יחד איתי”.