ההודאה האיראנית: "גורמים סוררים" ירו על הספינות

בתקופה האחרונה התרחשו מספר תקיפות ואירועי חבלה נגד מכליות נפט וכלי שיט מסחריים במצר הורמוז – נתיב שיט אסטרטגי וקריטי למעבר נפט עולמי. בעוד שההאשמות הראשוניות הופנו באופן ישיר למשטר האיראני, טהרן הכחישה בתחילה כל קשר רשמי לאירועים.

אך בצעד חריג, בכירים באיראן או גורמים המקורבים למשטר סיפקו "חצי הודאה" או הסבר חלופי לאירועים.

הטענה המרכזית האיראנית כי התקיפות אכן בוצעו משטח איראן או על ידי איראנים, אך לא בהוראה ישירה או באישור של ההנהגה הבכירה בטהרן (כמו המנהיג העליון או הממשלה).

האשמים לפי איראן: "גורמים סוררים" בתוך משמרות המהפכה (IRGC) או מיליציות הפועלות עצמאית, אשר ניסו להסלים את המצב באופן מבוזר ומבלי לקבל אור ירוק מהדרג המדיני.

המטרה של ההודאה, איראן מנסה להרחיק את עצמה מהאחריות המשפטית והבינלאומית, למנוע תגובה צבאית ישירה נגדה, ולהציג מצב שבו היא כביכול "לא מעוניינת במלחמה".

בוושינגטון לא קנו לחלוטין את התירוץ של "גורמים סוררים", והציבו דרישות חד-משמעיות:

ארה"ב מבהירה כי מבחינתה, הממשל באיראן נושא באחריות מלאה לכל מה שיוצא משטחו או מבוצע על ידי כוחותיו, גם אם מדובר ב"פלגים עצמאיים".

הדרישות המרכזיות מאיראן: לנקוט בצעדים מיידיים לעצירת אותם "גורמים סוררים" ולהוכיח שליטה אפקטיבית בתוך המדינה. הפסקת האיומים על השיט החופשי: התחייבות מוחלטת לשמירה על ביטחון המכליות ונתיבי הסחר הבינלאומיים במצר. הסגרת האחראים או העמדה לדין. דרישה להעניש את מי שעמד מאחורי החבלה במכליות.

איראן למעשה מנסה "לרדת מהעץ" ולתרץ את התוקפנות כאירוע פיראטי מקומי שלא קשור למדיניות הרשמית, בעוד ארה"ב מבהירה לטהרן: האחריות היא עליכם, וההשלכות יהיו עליכם.

ב"ניו יורק טיימס" דווח כי מדובר ביחידות סוררות במשמרות המהפכה. עוד נכתב כי אחד הגורמים אמר כי האיראנים הודו בשיחות עם ארה"ב כי תקיפות הספינות הייתה טעות: "הם חזרו לשולחן ואמרו - פישלנו". לדבריו, "לנשיא טראמפ לא היה אכפת. הוא אמר בגדול כי אם יכו אותנו - נכה בהם פי 20".

אחד הבכירים אמר לעיתון. "מה שאנחנו רואים, במובנים מסוימים, הוא מאבק הכוחות בתוך איראן שמתרחש בזמן אמת. יש לנו הרבה אפשרויות אם הקיצונים יצאו עם ידם על העליונה".