מהילדות הקשה בדרום קרוליינה לחוד החנית של תומכי ישראל: סיפור חייו של לינדזי גרהאם

בארה"ב ובישראל מבכים את מותו של אחד מגדולי ידידיה של ישראל לאורך השנים ואחד התומכים הבולטים ביותר בה במהלך שנות המלחמה האחרונות. מותו של הסנאטור לינדזי גרהאם, כשהוא בן 71, הגיע בהפתעה מוחלטת לאחר שלא סבל ממחלה קשה ידועה, אף שהתמודד בתקופה האחרונה עם מספר בעיות רפואיות.

הסנאטור לינדזי גרהאם לא היה עוד אחד מתומכי ישראל. הוא היה מהקולות הניציים ביותר בפוליטיקה האמריקנית מול איראן, אחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא דונלד טראמפ, ואדם שהשפיע לא מעט על השיח האמריקני סביב המלחמה בישראל.

לינדזי גרהאם - סיפור חייו

גם סיפור חייו האישי של גרהאם לא היה פשוט. הוא נולד וגדל בדרום קרוליינה. כשהיה בן 21 נפטרה אמו, וכשנה וחצי לאחר מכן נפטר גם אביו. כך נותר יתום משני הוריו בגיל צעיר. בעקבות זאת לקח על עצמו את האחריות לגדל את אחותו היחידה, שהייתה אז בת 13 בלבד.

לאחר מכן למד משפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת דרום קרוליינה. עם סיום לימודיו התגייס לצבא ארה"ב ושירת במשך שש שנים כעורך דין בפרקליטות חיל האוויר האמריקני. בשנת 1992 נבחר לבית הנבחרים של דרום קרוליינה, שם כיהן קדנציה אחת בין השנים 1993 ל-1995. לאחר מכן כיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הבחירה השלישי של דרום קרוליינה בין השנים 1995 ל-2003.

ביוני 2015 הודיע על התמודדותו בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית. לאורך מסע הבחירות השתתף בארבעה מהעימותים המקדימים והרבה לתקוף בחריפות את דונלד טראמפ. בדצמבר 2015 פרש מהמרוץ.

גרהאם מעולם לא נישא ולא הותיר אחריו ילדים. בספר הזיכרונות האוטוביוגרפי שהשיק במהלך קמפיין הבחירות שלו כתב כי "לא מצא זמן למצוא את האישה הנכונה, או שהאישה הנכונה הייתה חכמה מספיק לא למצוא לי זמן".

מיריב מר של טראמפ - לבעל בריתו הקרוב

סיפורו של גרהאם אינו עוד סיפור על פוליטיקאי שתמך בישראל והתנגד לאויביה ברחבי העולם. לאורך הקריירה שלו הוא הוכיח כי אינו מהסס לשנות עמדות כאשר המציאות מחייבת זאת. כך היה גם ביחסיו עם הנשיא דונלד טראמפ, כאשר לפני הבחירות הראשונות שבהן התמודד טראמפ בשנת 2016 היה גרהאם אחד ממבקריו הקולניים ביותר במפלגה הרפובליקנית.

לינדזי גרהאם וטראמפצילום: עמוד הפייסבוק של לינדזי גרהאם

בדצמבר 2015 תקף גרהאם את טראמפ בחריפות יוצאת דופן. הוא האשים אותו בגזענות ובקנאות דתית, ואף אמר כי הוא "אינו מייצג את הערכים שעליהם נלחמים האנשים שלובשים מדים". בהמשך הרחיק לכת וכינה את טראמפ "איש השנה של דאעש", בטענה שהרטוריקה שלו כלפי מוסלמים משרתת את נרטיב ארגון הטרור שלפיו המערב מנהל מלחמה נגד האסלאם - ובכך מחזקת את מאמצי הגיוס והתעמולה של הארגון.

המהפך הפוליטי הדרמטי ביחסיו של הסנאטור לינדזי גרהאם עם דונלד טראמפ התרחש לאורך שנת 2017, שנתו הראשונה של טראמפ בבית הלבן. התפנית החלה באפריל 2017, כאשר שיבח את החלטת הנשיא לתקוף באמצעות טילים בסוריה לאחר הטבח הכימי שביצע משטר אסד ובו נהרגו עשרות אזרחים סורים. נקודת המפנה האישית נרשמה באוקטובר 2017, לאחר שטראמפ הזמין אותו למשחק גולף משותף שהוביל להידוק היחסים. מאותו רגע הפך גרהאם ממבקר חריף למגן הבולט של טראמפ בקונגרס. גרהאם נימק את השינוי בפרגמטיות פוליטית, והסביר כי כדי להשפיע על המדיניות ולשמור על רלוונטיות, עליו לעבוד עם מנהיג המפלגה.

פוליטקאי של תפניות: בין קייב לוושינגטון

גם בנושא מלחמת רוסיה-אוקראינה ידע גרהאם תהפוכות פוליטיות. עם פרוץ הפלישה הרוסית בשנת 2022, הוא התייצב בחזית התמיכה בקייב ודחף להזרמת סיוע צבאי וכספי אמריקני נרחב, תוך שהוא מכנה זאת "ההשקעה הטובה ביותר של ארה"ב". ואולם, בתחילת שנת 2024 חלה תפנית בעמדתו. תחת לחץ פוליטי כבד מצד דונלד טראמפ ובסיס המפלגה, הצביע גרהאם נגד חבילת הסיוע הגדולה לאוקראינה ודרש להתנות אותה בפתרון משבר הגבול במקסיקו ובהפיכת המענקים להלוואות. לאחר שדרישות אלו שולבו בנוסח החוק, הוא שב לתמוך במהלך במלוא העוצמה.

פעילותו הציבורית האחרונה של הסנאטור הוותיק התרחשה יממה בלבד לפני מותו, במהלך ביקורו העשירי בקייב. עיתוי זה - פגישה עם צמרת הממשל האוקראיני וקידום חוק סנקציות אגרסיבי נגד רוסיה, 36 שעות בלבד לפני פטירתו הפתאומית - הצית מיד גל של תאוריות קונספירציה ברשתות החברתיות בארה"ב, שקשרו באופן ספקולטיבי בין הקרמלין לבין מותו. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, היה מהראשונים להספידו ופרסם הודעה כואבת: "אני עצוב עמוקות לשמוע על מותו של הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהאם. לינדזי היה מגן אמיתי של החירות ושל הערכים שהופכים את עולמנו לבטוח יותר. במהלך שנות הפלישה הרוסית הוא ביקר במדינתנו עשר פעמים, ועמד לצד עמנו ברגעים שבהם הדבר היה נחוץ ביותר. היינו בקשר רציף, ואתגעגע לשיחותינו. רק בשבוע האחרון נפגשנו פעמיים".

אם יש נושא אחד שבו גרהאם היה עקבי כמעט לאורך כל הקריירה הציבורית שלו, הרי זו תמיכתו בישראל. במשך עשרות שנים נחשב הסנאטור מדרום קרוליינה לאחד מידידיה הקרובים ביותר של ישראל בגבעת הקפיטול ולאחד הקולות התקיפים ביותר נגד אויביה במזרח התיכון.

המאבק באיראן והברית עם ישראל

כבר בשנת 2015 נמנה עם המתנגדים החריפים והקולניים ביותר להסכם הגרעין של נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה עם איראן. גרהאם תקף בכל הזדמנות את ההסכם והשווה אותו להסכם מינכן משנת 1938, שבמסגרתו פייסו מעצמות המערב את גרמניה הנאצית.

לאורך השנים, עוד לפני 7 באוקטובר והמלחמה מול איראן, תקף ללא הפסקה את משטר הטרור האיראני. גרהאם הוביל בארה"ב מדיניות של אפס סובלנות כלפי משטר האייתוללות ואמר כי אם ארה"ב לא תפעל בתקיפות מול איראן, יום אחד נתעורר למציאות שבה מדינת טרור מחזיקה בנשק גרעיני - מצב שלא יסתיים בדיפלומטיה אלא במלחמה רחבה במזרח התיכון שתגרור את ארה"ב פנימה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסנאטור האמריקני לינדזי גרהאםצילום: מעיין טואף / לע״מ

במהלך ביקורו האחרון בישראל בפברואר השנה (2026) קיים מסיבת עיתונאים לאחר פגישה ממושכת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובה אמר: "אמרתי לראש הממשלה: אל תחכה לאור ירוק מוושינגטון. תעשה מה שאתה חייב לעשות כדי להגן על המדינה היהודית, והתפקיד שלי בסנאט של ארצות הברית יהיה להבטיח שיש לך את הגיבוי המלא ואת כל התחמושת שאתה צריך".

במהלך המלחמה הוביל קו תקיף של דרישה לפגיעה במשטר האיראני באמצעות תקיפת תשתיות ברחבי איראן. גרהאם אמר שוב ושוב כי הדרך הנכונה לפגוע במשטר היא להפציץ את בתי הזיקוק ומסופי הנפט. הוא ידע לקשור באופן עקבי בין שלוחותיה של איראן לבין ההנהגה בטהרן, והתבטא פעמים רבות כי "אין חמאס או חיזבאללה בלי איראן". גרהאם טען לאורך השנים כי אי אפשר לפגוע רק בשלוחות הטרור האזוריות מבלי לפגוע במקור ציר הרשע בטהרן.

גרהאם ראה בהגנה על ישראל לא רק שליחות למען המדינה היהודית, אלא גם אינטרס אמריקני מובהק. כפי שהתבטא פעמים רבות: "ישראל היא בעלת הברית הטובה ביותר שהייתה לארצות הברית אי פעם, לא רק במזרח התיכון, אלא בכל מקום אחר בעולם". עוד אמר: "כשאנחנו תומכים בישראל, אנחנו תומכים בביטחון הלאומי שלנו. אם ישראל תיפול, אנחנו הבאים בתור".

גם בתקופת המגעים להפסקת אש והניסיונות להגיע להסדר מול איראן, המשיך גרהאם להזהיר כי דיפלומטיה לבדה אינה מספיקה. הוא טען כי רק הפעלת לחץ וכוח צבאי תוכל להביא להסכם טוב עבור ארה"ב וישראל. בתחילה אף יצא בפומבי נגד ההסכם המתגבש ובצורה מרומזת גם נגד ידידו הנשיא טראמפ, אך לאחר מספר שיחות ופגישה ממושכת ביניהם הודיע כי הוא תומך במהלך, לצד אזהרות חוזרות ונשנות כי אסור לסמוך על המשטר האיראני.

לפני מספר שבועות פרסם הודעה ברשתות החברתיות שבה התבטא באופן מרומז נגד המשך מדיניות הפיוס מול איראן. כך כתב: "אני מקווה ומתפלל שניתן יהיה להגיע לפתרון מדיני שיסיים את העימות עם איראן, ימנע ממנה להשיג נשק גרעיני ויעצור את פעילותה מערערת היציבות באזור. אך לצד התקווה הזו, חשוב לזכור היטב מול מי אנחנו מתמודדים".

בהמשך הוסיף: "מאז הפסקת האש האחרונה, חיזבאללה ממשיך לתקוף את ישראל ללא הפסקה. המצב הגיע לכך שישנם יישובים בצפון הארץ שפונו מתושביהם בשל האיום המתמשך. כדאי לשאול: כיצד הייתה מגיבה ארצות הברית אילו אזורים שלמים בשטחה היו מתרוקנים מתושבים בעקבות ירי והתקפות בלתי פוסקות?

"חיזבאללה ממומן, מחומש ומונחה על ידי איראן, וארגון הטרור הזה אחראי גם למותם של אמריקנים רבים לאורך השנים. לכן, גם אם ייחתם הסכם כזה או אחר עם איראן, קשה להתעלם מהעובדה שמטרותיו המוצהרות של חיזבאללה - השמדת ישראל והפיכת לבנון למדינה אסלאמית קיצונית - לא השתנו".

מעבר לברית עם ישראל: העמידה לצד יהודי ארה"ב

תמיכתו של גרהאם לא הצטמצמה רק למדינת ישראל. באופן עקבי ונחרץ הוא הגן על יהודים ברחבי העולם, ובפרט בארה"ב, תוך שהוא יוצא שוב ושוב נגד האנטישמיות שהתגברה בשנים האחרונות.

בנאום שנשא הגדיר זאת כקו אדום עבור ארצו: "השנאה העתיקה ביותר בעולם מוצאת בית באמריקה, ועלינו למחוץ אותה. אם סטודנט יהודי אינו יכול ללכת בבטחה בקמפוס של מכללה, או אם משפחה יהודית מפחדת לצעוד לתוך בית כנסת, אז אנחנו נכשלים כאומה. אם זה לא בטוח להיות יהודי באמריקה, אמריקה היא כבר לא אמריקה".

בהקשר זה תקף גם את המפלגה הדמוקרטית וטען כי חלקים ממנה פנו נגד ישראל כדי לרצות בסיסי בוחרים רדיקליים. "מפלגה אחת אנטי-ישראלית זה מספיק באמריקה", אמר. "אני מתכוון לעמוד בגאווה לצד ישראל ולהתנגד בקול רם לזבל הזה [האנטישמיות]. ישראל, כשהיא מתעמתת עם האסלאם הקיצוני שם - היא הופכת אותנו לבטוחים יותר כאן. האחים והאחיות היהודים שלנו נמצאים תחת מצור בכל העולם. המפלגה הדמוקרטית ליבתה את השנאה נגד ישראל; הם מנהלים קמפיין על שנאת מדינת ישראל".

אך תמיכתו בישראל לא הסתכמה רק במאבק נגד איראן. בעקבות טבח 7 באוקטובר הפך לאחד התומכים הבולטים ביותר של ישראל בוושינגטון. גרהאם שב והביע את תמיכתו בפעילות הישראלית ברצועת עזה וטען כי יש להעניק לישראל חופש פעולה מלא.

בינואר 2024, שלושה חודשים בלבד לאחר הטבח, ביקר בכפר עזה ונפגש עם משפחות חטופים. לאחר הסיור אמר: "האכזריות כאן הייתה כל כך חזקה וכל כך גלויה, שזה הופך את התגובה הישראלית לבלתי נמנעת". בפגישה עם משפחות החטופים הדגיש: "המטרה שלי היא לוודא שאתם מבינים שאתם לא לבד. אמריקה איתכם".

לינדזי גרהאם בכותלצילום: הקרן למורשת הכותל המערבי

כשקוראים את פעילותו ואת אמירותיו של הסנאטור לינדזי גרהאם לאורך השנים, קשה שלא להגיע למסקנה כי מדובר באחד מתומכי ישראל הבולטים והמשפיעים ביותר שפעלו בארצות הברית בעשורים האחרונים. מותו מותיר חלל לא רק בפוליטיקה האמריקנית, אלא גם בקרב רבים בישראל שראו בו ידיד אמת.

כעת, לאחר לכתו, נותר רק לקוות כי דרכו ומורשתו - במאבק נגד איראן, בתמיכתו בישראל ובאמונתו בברית האסטרטגית בין ירושלים לוושינגטון - ימשיכו להשפיע גם בשנים הבאות.