אדם אחד אישר: כך נולדה הפנטזיה להמליך את אחמדינג'אד

שני תחקירים שפורסמו היום (שני) במוסף 'הארץ' ובניו יורק טיימס, חושפים את ממדי מבצע "חתול במגפיים", התוכנית הישראלית להפלת המשטר באיראן ולהעלאתו של מחמוד אחמדינג'אד לשלטון. לצד המבצע השאפתני, שהתמוטט מבלי שהכוחות הכורדיים ירו ירייה אחת, נחשפת גם הדרך החריגה שבה התקבלה ההחלטה לצאת אליו.

לא היה מדובר רק בניסיון להמליך את אחמדינג'אד. התוכנית כללה מבצעי השפעה בתוך איראן, טיפוח מנהיגים מקומיים, חימוש ואימון מיליציות כורדיות בעיראק, הפעלת קבוצות מיעוטים נוספות ויצירת מסדרון יבשתי באמצעות הפצצות חיל האוויר. בשלב הסופי אמור היה אחמדינג'אד להופיע כמנהיג החלופי שיתפוס את השלטון לאחר קריסת ההנהגה בטהראן.

לפי תחקיר מוסף 'הארץ', המהלך החל להתגבש לאחר נפילת משטרו של בשאר אל אסד בסוריה. לפי התחקיר, ראש הממשלה בנימין נתניהו התרשם עמוקות מהצלחת המורדים בהנהגת אחמד א שרע, שיצאו מחאלב והגיעו לדמשק בתוך כשבוע וחצי. נתניהו הסיק כי גם באיראן ניתן יהיה להפעיל לוחמים חמושים על הקרקע, לערער את מנגנוני השלטון ולחולל קריסה מהירה.

במערכת הביטחון הזהירו כי ההשוואה בין סוריה המרוסקת לבין איראן, מדינה של כ-90 מיליון תושבים בעלת מנגנוני שלטון וביטחון מבוססים, מנותקת מהמציאות. למרות זאת, נתניהו התעקש וראש המוסד דאז, דוד ברנע, גייס את הארגון למשימה.

נתניהו ודדי ברנעצילום: קובי גדעון, לע"מ

במהלך 2025 ניסה המוסד להעמיק את השפעתו בתוך איראן, בין היתר באמצעות סוכנים בבזאר הגדול של טהראן וגיוס מנהיגים מקומיים שיוכלו להוביל מחאה במקרה של ערעור השלטון. אלא שבמוסד עצמו העריכו בתחילה כי יידרשו כשלוש שנות עבודה כדי לבנות יכולת השפעה משמעותית. בפועל, עם התקרבות המלחמה, נדחס המבצע כולו לתוך חודשים ספורים.

ההכנות הואצו בחורף 2026, לאחר גל המחאה באיראן והנכונות שהפגין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפתוח במערכה צבאית. נתניהו הנחה את הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, להביא את תוכניות התקיפה הטובות ביותר, ואת ברנע להביא את התוכנית הטובה ביותר להפלת השלטון.

לפי התוכנית, כ-16 אלף לוחמים כורדים היו אמורים לפלוש ממערב איראן ולכבוש את כרמאנשאה ומאריוואן, שתי ערים בעלות אוכלוסייה כורדית גדולה. חיל האוויר היה אמור להפציץ כוחות איראניים וליצור עבורם מסדרון בטוח. במקביל, קבוצות מיעוטים אחרות היו אמורות לפתוח מוקדי התקוממות באזורים נוספים.

ישראל וארה"ב היו אמורות לתקוף את הנהגת המשטר, את משמרות המהפכה ואת מתקני הגרעין. הכאוס בפריפריה נועד למשוך את כוחות הביטחון ממרכז המדינה, לערער את הסדר בטהראן ולעודד את האזרחים לצאת לרחובות. אם ההתקדמות היתה מהירה מהצפוי, חלק מהכוחות הכורדיים אף היו אמורים לנוע לעבר הבירה.

השלב האחרון הוקדש לאחמדינג'אד. במוסד העריכו כי נשיא איראן לשעבר עדיין נהנה מפופולריות משמעותית, וכי באמצעות פעולות השפעה ניתן יהיה להציגו כמועמד הטבעי להנהיג את איראן לאחר נפילת שלטון אנשי הדת.

הפגנות באיראןצילום: Iran International

אלא שהמהלך נתקל בהתנגדות חריפה של גורמי המודיעין. ראש אמ"ן, האלוף שלומי בינדר, קבע כי הסבירות לנפילת המשטר נמוכה וכי אין היתכנות ממשית לחילופי שלטון בטווח הקרוב. ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת אלוף אופיר מזרחי רוזן, חיבר הערכה מפורטת שהטילה ספק בתוכנית.

ראש המל"ל דאז, צחי הנגבי, הפסיק להגיע לדיונים לאחר שהשתכנע כי התוכניות נראות כ"מדע בדיוני". גם בארה"ב הגיבו בביטול. סגן הנשיא ג'יי די ואנס פקפק במהלך, שר החוץ מרקו רוביו כינה אותו "בולשיט", וראש ה-CIA ג'ון רטקליף הגדיר אותו "פארסה".

באמ"ן הזהירו כי נפילת משטר אנשי הדת עלולה להוביל דווקא להשתלטות צבאית של משמרות המהפכה. לפי התחקיר, האפשרות הזאת פחות הטרידה את נתניהו, שסבר כי שלטון צבאי המונע מאינטרסים יהיה קל יותר לתמרון ממשטר דתי קנאי. בכירים ששמעו את הדברים סברו כי אנשי מנגנוני הביטחון עלולים להיות נציים אף יותר.

המודיעין הצביע גם על לקחי העבר, ובהם הסתבכות ישראל בלבנון בשנות ה-80, הכישלון לעצב הנהגה חלופית בזירה הפלסטינית והמפלה האמריקאית באפגניסטן. אזהרה נוספת נגעה לאפשרות שגם מנהיג שיועלה לשלטון בסיוע חיצוני יחוסל במהירות, כפי שאירע בלבנון עם בשיר ג'ומאייל.

כשהתוכנית הוצגה לשרים, הם הגיבו בזעזוע. לפי אדם שהשתתף בישיבה, פניהם החווירו כששמעו שישראל מתכננת להעלות את אחמדינג'אד לשלטון. השרים תקפו את עברו ואת עמדותיו ושאלו מדוע יש להחליף את השלטון בחלופה שעלולה להיות גרועה לא פחות. ברנע הציג בפניהם את הקשר החשאי שנרקם עמו ואת הערך שהמוסד סבר כי הוא מסוגל להביא.

ראש הממשלה נתניהו בישיבת קבינטצילום: לשכת ראה"מ

למרות הביקורת, איש מהשרים לא עצר את המהלך. נתניהו הסתמך על החלטת הקבינט להסמיך את פורום ראשי סיעות הקואליציה לנהל את המלחמה, וקבע שמבצע המוסד נכלל בהסמכה הכללית. מאחר שלפורום המצומצם אין מעמד רשמי, לא התקיימה הצבעה.

כך התקבלה ההחלטה על אחד המבצעים הדרמטיים בתולדות ישראל למעשה בידי אדם אחד. נתניהו לא נועץ בראשי ממשלה לשעבר, לא זימן ראשי ארגוני ביון בדימוס ולא עדכן את ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת.

שלושה ימים לפני תחילת המתקפה כמעט נעצר המבצע. ברנע הבהיר באחת מהערכות המצב כי חיסולו של עלי חמינאי הוא תנאי להצלחת התוכנית. זמיר נדהם והבהיר כי אי אפשר לבסס תוכנית שלמה על מבצע התנקשות שעלול להיכשל. "אם ככה, תעצרו הכל", אמר הרמטכ"ל. לאחר עימות חריף הבהיר נתניהו כי המבצע יוצא לדרך בכל מקרה.

מכת הפתיחה של ישראל וארה"ב הצליחה, חמינאי חוסל והכוחות האיראניים הוכו קשות. חיל האוויר הרג את המאבטחים שאכפו את מעצר הבית של אחמדינג'אד וסלל את דרכו אל החופש. אלא שהפלישה הכורדית לא יצאה לפועל, קבוצות המיעוטים האחרות לא התקוממו והתוכנית הגדולה של המוסד קרסה.

הפלישה נדחתה פעמיים. תחילה הוחלט להקדים אותה, אך התברר שחיל האוויר אינו ערוך לספק את החיפוי האווירי במועד החדש. לאחר כמה ימים כבר היה חיל האוויר מוכן, אולם הפעם סירבו הכורדים לצאת לדרך ללא אישור ברור מארה"ב.

חיל האווירצילום: דובר צה"ל

מנהיגי המיליציות הזהירו מראש שלא יפעלו בלי חסות אמריקאית. הם זכרו מקרים קודמים שבהם קבוצות כורדיות שיתפו פעולה עם וושינגטון, אך ננטשו ושילמו מחיר דמים כבד. מבחינתם, אור צהוב מהבית הלבן לא הספיק.

ב-7 במרץ חתם הנשיא טראמפ בפומבי את גורל התוכנית. "אני לא רוצה שהכורדים ייכנסו לאיראן", אמר, והבהיר כי המלחמה מורכבת דיה גם בלעדיהם. ברנע ייחס את הכישלון גם לשיחה בין הנשיא טראמפ לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהתנגד להפעלת הכורדים, ולקריאתו של נשיא ארה"ב לאזרחי איראן להישאר בבתיהם במהלך המלחמה.

לאחר קריסת התוכנית הכורדית הורה ברנע לאנשי המוסד להכין בתוך 48 שעות תוכנית חלופית להפלת המשטר. התוכנית ביקשה לנצל חג איראני המזוהה עם מתנגדי השלטון כדי להצית מחאה באמצעות נכסים ומנהיגים מקומיים שגויסו קודם לכן.

באמ"ן התנגדו והזהירו כי הפעלת הנכסים במהלך המלחמה תחשוף אותם ותגרום יותר נזק מתועלת. הפעם קיבל נתניהו את עמדתם והתוכנית בוטלה. המוסד עבר לפגיעה בבסיסים ובמחסומים של הבסיג' באמצעות רחפנים ותקיפות אוויריות, אך גם המאמץ הזה הופסק בתוך ימים.

בשלב מסוים הפסיק ברנע להגיע להערכות המצב היומיות. בימים הראשונים הוא ישן בקריה, אך כאשר כבר לא נותר לו מה לעדכן החל לשלוח את סגנו או ראשי אגפים. עבור המשתתפים בחדר היה זה הסימן המובהק לכך שהמבצע הסתיים.

התחקיר מזכיר את הפרסום ברשת CNN על הפעילות באזרבייג'ן. השכנה הצפונית של איראן איפשרה למוסד להקים בסיס בשטחה, שנועד לצוותי התערבות בשעת חירום ובהמשך שימש גם להפעלת רחפנים ולאיסוף מודיעין.

בשבועות שלאחר קריסת התוכנית הכורדית קיוו בישראל שהממשל בבאקו יעמיק את מעורבותו במלחמה. ב-18 במרץ תקפה ישראל באופן חריג וחד פעמי מטרות בים הכספי. עם זאת, אזרבייג'ן בחרה להישאר בעמדת מתבוננת ולא הרחיבה את חלקה במערכה.

לצד הכישלון, המבצע כלל גם הישגים מודיעיניים משמעותיים. המוסד הצליח לרתום נשיא איראני לשעבר, לגייס קבוצות כורדיות, לחמש ולאמן אותן, להפעיל משתפי פעולה בתוך טהראן, להציב רחפנים ברחבי איראן ולהקים תשתית מבצעית באזרבייג'ן. אולם ברגע האמת, אף אחד מהמרכיבים לא הבשיל לכדי מהלך שלטוני.

אחמדינג'אד בהלוויית חמינאיצילום: באדיבות המצלם

בכירים במערכת הביטחון מצביעים על ביטחון עצמי מופרז ועל אטימות לביקורת. גורמים שהוזמנו לסייע לאגף ההשפעה במוסד סיפרו כי עזבו את הפגישות לאחר שהבינו שאיש אינו מעוניין בעצתם.

"כל כך הרבה אנשים ואף אחד לא אומר שהמלך עירום?" תהה מקור ביטחוני. מקור אחר סיכם: "הלכת על פנטזיה ויצרת לאיראנים סיפור ניצחון".

במקביל חשף הניו יורק טיימס פרטים חדשים על הקשר ארוך השנים עם אחמדינג'אד. לפי הדיווח, ברנע נפגש עמו אישית בבודפשט ב-2024, בשולי כנס אקדמי ששימש כיסוי למפגש, ואחמדינג'אד שב לבירת הונגריה גם בשנה שלאחר מכן ונפגש עם נציגים ישראלים.

לפי העיתון, ישראל מימנה בחשאי את הוצאות הדיור והנסיעות של אחמדינג'אד, בניסיון להפוך אותו לנכס ובהמשך להציבו כמנהיג איראן לאחר נפילת המשטר.

ב-28 בפברואר תקפה ישראל את המתחם שבו שהה בטהראן. לפי הדיווח, התקיפה פגעה במבנה שבו שהו מאבטחיו וברכבו המשוריין. רכב שחור הגיע למקום, אסף אותו והעביר אותו למקום מסתור שהופעל בידי אנשי המוסד בתוך איראן.

אחמדינג'אד היה נסער מהחילוץ והתאכזב מהתוכנית להשיבו לשלטון. הוא עזב את מקום המסתור בנסיבות שאינן ברורות. ארבעה בכירים איראנים טענו כי הוא מוחזק כעת במעצר בית בפיקוח אגף המודיעין של משמרות המהפכה, לאחר שהשלטונות חשפו חלק ניכר מקשריו עם ישראל.

בהופעתו הפומבית היחידה מאז, בהלוויית עלי חמינאי בשבוע שעבר, נראה אחמדינג'אד לבוש במעיל כבד למרות החום, עוטה מסכה ומוקף באנשי אבטחה.

התחקירים משרטטים תמונה של תוכנית שאפתנית שנבנתה במהירות, נשענה על שרשרת של הנחות וכל אחד מחלקיה היה תלוי בהצלחת החלק שקדם לו. כאשר האישור האמריקאי לא הגיע, קרס עמוד השדרה של התוכנית וכל יתר המרכיבים הפכו לחסרי משמעות.

ברנע מוסיף להעריך כי המשטר האיראני עשוי לקרוס בתוך שנה עד שלוש שנים. עם זאת, גם הוא מודה כי הסכם עם ארה"ב שיביא להפשרת נכסים ולהסרת הסנקציות עשוי לאפשר למשטר לשרוד, להזרים כסף לתעשייה הצבאית ולהציג את עצם הישרדותו לאחר המלחמה כסיפור ניצחון.