יפן משנה כיוון: מקימה סוכנות מודיעין מרכזית לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה
אחרי עשרות שנים של מדיניות פציפיסטית והגבלות ביטחוניות, יפן יוצאת למהלך התחמשות רחב: ראש הממשלה השמרנית סאנאה טקאיצ'י מקדמת חיזוק צבאי והקמת מערך מודיעין חדש, על רקע החשש הגובר מסין, רוסיה וצפון קוריאה
- אוריאל פיליפ
- כ"ט תמוז התשפ"ו
סופו של הסדר העולמי שנבנה אחרי מלחמת העולם השנייה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות גם בשינוי המדיניות של מדינות שנמנעו במשך שנים מהתחמשות. הדוגמה הבולטת ביותר היא יפן, שהטילה על עצמה מגבלות צבאיות כבדות לאחר המלחמה ואימצה חוקה פציפיסטית.
ראש הממשלה השמרנית סאנאה טקאיצ'י מובילה מאז כניסתה לתפקיד קו ביטחוני תקיף, הכולל הרחבת היכולות הצבאיות של המדינה והקמת סוכנות מודיעין מרכזית לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.
רחוב ביפןצילום: Pixabayהמהלך נועד להתמודד בעיקר עם הגברת פעילות הריגול הזרה במדינה, ובראשה הפעילות הרוסית. לפי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", עשרות מרגלים רוסים שגורשו ממדינות המערב הופיעו בהמשך ביפן, שם הם פועלים להשגת רכיבים וטכנולוגיות המשמשים את תעשיית הנשק הרוסית.
במשך שנים השקיעה יפן מעט יחסית בתחום המודיעין, דבר שהותיר אותה חשופה יותר להתערבות זרה ולריגול תעשייתי. כעת היא נעזרת במדינות מערביות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וגרמניה בבניית התשתית החדשה, כולל בתחומי הסייבר, הכשרת כוח אדם והתמודדות עם איומים מודיעיניים.
מרגלים ביפן - אילוסטרציהצילום: נעשה בעזרת AI"היכולות המודיעיניות של יפן קפאו בזמן במשך עשרות שנים", אמר אנדרו שירר, שגריר אוסטרליה ביפן, שסייע בייעוץ לממשלה בנושא.
לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", יפן הפכה בשנים האחרונות לנקודת פעילות משמעותית עבור גורמי מודיעין רוסים. חוקי הריגול החלשים יחסית במדינה ותעשיית ההייטק המתקדמת הפכו אותה ליעד עבור מאמצי מוסקבה לעקוף סנקציות מערביות ולרכוש טכנולוגיות מתקדמות.
לפי הדיווח, בלב הפעילות הרוסית בטוקיו נמצאת יחידת מודיעין סודית המכונה "המנהלה ה־20", שקציניה פועלים תחת כיסוי של דיפלומטים או אנשי עסקים.
ממשלת יפן הודיעה כי הקמת סוכנות המודיעין נועדה להתמודד עם "פעילויות מודיעין זרות המאיימות על הביטחון הלאומי". דובר הממשלה מינורו קיהארה אמר כי לנוכח השינויים בזירה הבינלאומית, טוקיו חייבת לטפל בנושא "בקפדנות רבה".
הקמת סוכנות הביון היא חלק ממהלך רחב יותר שמובילה טקאיצ'י לחיזוק מעמדה הביטחוני של יפן. התקציב שאושר בדצמבר עומד על כ־9 טריליון יין, כ־57 מיליארד דולר, עלייה של כמעט 10% ביחס לתקציב השנתי הקודם. במקביל, טקאיצ'י קוראת לתקן את סעיף 9 בחוקה, הסעיף שמגביל בפועל את יכולתה של יפן להשתתף במלחמות.
בנוסף, טקאיצ'י ביטלה כללים שהגבילו מכירת כלי נשק קטלניים למדינות אחרות, במטרה לחזק את תעשיית הביטחון המקומית, ויפן החלה לפרוס טילים ארוכי טווח המסוגלים לפגוע גם בשטח סין. מדובר בצעד נוסף במסגרת שינוי המדיניות הביטחונית של יפן מאז מלחמת העולם השנייה.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות