אם גם את מרגישה שהסבלנות שלך בחופש נעלמת – כדאי שתקראי את זה

אם הקרוסלה הזאת נגעה בך, אולי זה בדיוק מה שהיית צריכה לקרוא רגע לפני החופש הגדול.

אנחנו נכנסות לחופש עם כל כך הרבה רצון.

שהילדים ייהנו.

שיהיו להם חוויות.

שלא יריבו.

שנהיה סבלניות.

ושתהיה אווירה טובה בבית.

אבל ככל שהימים עוברים.

הבית רועש יותר.

הילדים צריכים אותנו בלי סוף.

אין רגע לעצור.

ופתאום אנחנו מוצאות את עצמנו מגיבות בדרך שבכלל לא רצינו.

ואז מגיעים רגשות האשמה.

"למה שוב צעקתי?"

"איך אין לי סבלנות?"

"אולי אני פשוט אמא לא מספיק טובה..."

אבל אני רוצה לגלות לך משהו, יכול להיות שהבעיה היא בכלל לא הסבלנות שלך. יכול להיות שפשוט נגמרו לך הכוחות. כי אי אפשר להמשיך לתת לכולם, כשאין מי שממלא גם אותך.

אז הנה כלי קטן שאני רוצה שתיקחי איתך לחופש הזה.

בכל יום, תמצאי לעצמך לפחות עשר דקות. לא כדי לסדר את הבית. לא כדי לקפל כביסה ולא כדי להספיק עוד משהו מהרשימה. עשר דקות שהן רק שלך.

לשבת עם כוס קפה. לקרוא משהו שממלא אותך. לצאת למרפסת. להקשיב למוזיקה. או פשוט לשבת בשקט עם עצמך. אל תרגישי אשמה על הזמן הזה. זאת לא בריחה מהילדים. זאת הדרך שלך לחזור אליהם עם כוחות.

ועוד כלי אחד, דווקא לרגעים שבהם את מרגישה שאת כבר עומדת להתפרץ. אל תגיבי מיד. אם אפשר, תתרחקי לשתי דקות.

לכי לשירותים. לחדר. למטבח. קחי נשימה אחת עמוקה ושאלי את עצמך:

מה אני צריכה עכשיו כדי לחזור להיות האמא שאני רוצה להיות? לפעמים זאת תהיה כוס מים. לפעמים שתי דקות של שקט. ולפעמים רק להזכיר לעצמך:

אני לא מגיבה מתוך העייפות שלי. אני בוחרת להגיב מתוך מי שאני.

תזכרי...

הילדים שלך לא צריכים אמא מושלמת. הם צריכים אמא שיש לה כוחות. וכשאת ממלאת את עצמך, כל הבית מרוויח.

ואם יש אמא אחת שאת יודעת שהחופש הגדול הזה כבר מתחיל להיות לה מאתגר... תשלחי לה את הפוסט הזה. כי כשאמא משתנה, כל הבית משתנה.

מאת: איילה ניסנוב, אמא מעצימה