האחיכם יבואו למלחמה — ואתם תשבו פה?

הפסוק המפורסם מפרשת מטות — “האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?” — הפך בשנים האחרונות לסיסמה טעונה בוויכוח הציבורי סביב סוגיית הגיוס. אבל מעבר לסיסמה ולכותרות, מסתתרת כאן שאלה עמוקה בהרבה: מהי האחריות של אדם כלפי אחיו? מתי לימוד תורה עומד בפני עצמו, ומתי הוא מחייב גם רגישות, נשיאה בעול והבנה של המחיר שמשלמים אחרים?

שאלה זו ראויה להישאל מתוך מבט תורני וציבורי רחב: פשוט לכל שהתורה היא מרכז חייו של כל יהודי ועיקר תפקידנו בעולם הוא לדאוג "כי ידעתיו למען יצווה את בניו אחריו ושמרו את דרך השם לעשות צדקה ומשפט". אולם יש לשאול בכנות כיצד חברה של תורה אמורה לחשוב על אחריות, שותפות וערבות הדדית בזמן מלחמה.

הדיון המלא מופיע באתר צריך עיון (מדור בין הסדרים), במסגרת מאמר של הרב אריה מלכה העוסק בפסוק “האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?” מעבר לשימושו כסיסמה — וכקריאה לחשבון נפש תורני וציבורי.

לקריאת המאמר המלא - https://iyun.org.il/maremakom/beyond-the-slogan-of-shared-burden/