פשוט לחנך: לא מוכנים לחיים

הורים יקרים,
לא מעט מחבריי כבר זכו להיות סבים. זה גרם לי לחשוב על אחד השלבים שכמעט אף אחד לא מכין אותנו אליו: גידול ילדים נשואים. כאיש חינוך וכמנחה הורים אני פוגש שוב ושוב את המעבר מילד בישיבה לחתן, לבעל, לאבא – ומגלה שיש בו חלל גדול. כולנו עוברים אותו, אך מעטים באמת מתכוננים אליו. אפשר להקדיש לנושא סדרת טורים שלמה, אבל נתחיל מהשורש – ההכנה שלפני החתונה.

לא משנה איך נסתכל על זה, מצבנו רחוק מלהיות מספק. אצל הבנות יש לפחות מסגרת כלשהי – שיעורי "הבית היהודי" וכותרות דומות. אלא שלא פעם, ההכנה נעשית על ידי מורות שאינן מתאימות, מבוגרות מדי בתפיסתן ומנותקות מעולמן של הבנות. במקום לצאת מהחיים אל הספרים, הן מנסות לרדת מהספרים אל החיים.

ואצל הבנים? למעט מחנכים והורים יחידי סגולה, ההכנה עדיין דלה מאוד. עדיין יש מי שחושב שלהכין בחור לחיי הנישואין יביא רק לעורר את יצרו. זו טעות, ואנשי חינוך איכותיים כבר הוכיחו שאפשר לעשות זאת באופן מכובד, מקצועי ונכון.
כידוע, מערכות החינוך הנפרדות של הבנים והבנות הולכות ומתרחקות זו מזו, וממילא גם מכינות פחות ופחות את בוגריהן לחיים משותפים. אני עוד זכיתי לאם בית בישיבה הקטנה הפנימייתית שבה למדתי, שידעה מדי פעם "ליישר" אותנו ולהעניק לנו הכנות בסיסיות לחיי הנישואין – תופעה שהולכת ונעלמת, וחבל.

במקביל, תרבות ה"פייק" שעליה כתבתי לפני כמה שבועות, שבה הצוות החינוכי חי לעיתים באשליה לגבי מצבם הרוחני של הבחורים, גורמת לכך שידע שבעבר התקבל מהמבוגרים באופן מסודר ושקול, מתקבל כיום מהאינטרנט ומהחברים. ולא מדובר רק בתכנים מורכבים, אלא בעצם ההבנה מהו גבר, מהי אישה, וכיצד בונים יחד בית בישראל.

וכך, ללא ידע וללא הכנה, מגיעים לשידוכים.

בעבר, במקרים רבים, פערים שהיו קיימים בתחילת הדרך נסגרו בתוך חיי הנישואין. כיום המציאות מורכבת יותר, והעלייה במספר הגירושין ופירוקי השידוכים מלמדת שמשהו השתנה. לכן, ההכנה חייבת להיות עמוקה יותר. בחורים ובחורות צריכים להכיר את ה"מתנות" שלהם, את ההתמודדויות שלהם, את האתגרים ואת ההתמכרויות שאיתן הם מגיעים לחיי הנישואין. לצערנו, לא מעט בני נוער מגיעים כיום לשלב הזה עם התמכרויות שונות.

כיום ראוי לייצר שיח סביב הנושאים הללו עוד לפני סגירת השידוך, ואף לשקול מפגש משותף עם יועץ נישואין או איש מקצוע מתאים, שיוכל לתת לבני הזוג צידה משותפת לדרך. האגדות מספרות שהסבתות בחנו פעם את החתן ואת הכלה בשיטות שעברו מדור לדור – הסיפור המפורסם הוא לשפוך "בטעות" משהו על הבגד ולראות את התגובה. גם היום צריך לדבר על הדברים הללו, ולו כדי שמי שנכנס לשידוכים יבין שנדרשת עבודת מידות לפני החתונה, ועוד הרבה יותר אחריה.
להקים בית הפך כמעט למקצוע. אחד התחומים שכמעט אינם נלמדים הוא התחום הכלכלי.

אספר לכם סיפור אישי. כשהייתי בחור בשידוכים, פגשתי במקרה אברך מבוגר, אב לשני ילדים. הוא הסביר לי בפשטות שלהחזיק משפחה עם שני ילדים הוא "אירוע" כלכלי שונה לגמרי ממה שדמיינתי, ושדורש תקציב חודשי גבוה בהרבה. הדברים שלו נחרטו בי, וכשפגשתי את המציאות הזאת בעצמי, הופתעתי הרבה פחות.

וזו בדיוק הנקודה. זוגות צעירים נכנסים לחיים בלי מושג על תקציב, על העלות האמיתית של ניהול בית ועל הפער בין הדימוי שמכרו להם לבין המציאות. פגשתי עשרות אברכים צעירים שהתמרמרו על כך שאיש לא לימד אותם את הדברים הללו, וכך גם נשותיהם.

אי אפשר לשלוח זוג צעיר לחיים בלי כלים. הכנה טובה לנישואין אינה מותרות, אלא חלק בלתי נפרד מהקמת בית בישראל. ואם מערכת החינוך אינה עושה זאת במידה מספקת, האחריות עוברת גם אלינו, ההורים. אולי זו אחת המתנות החשובות ביותר שנוכל להעניק לילדינו לפני חתונתם.
בהצלחה!
שניאור

המאמר נכתב בתוך עלון אחוותא המופץ ברחבי הארץ.

?️ לקבלת העלון בקובץ PDF, שלחו הודעה בווצאפ:
https://wa.me/972723714400

? לקבלת העלון למייל:
[email protected]

? להפצה בבית הכנסת שלכם:
https://achvat.fillout.com/t/4SCUrNZZ7fus