המחבל שחטף את אל"ם אסף חממי חוסל: "מצאנו את הווסט שלו בעזה"

חיסולו של חסאם שאפעי, מחבל חמאס שהיה מעורב בחטיפת אל"ם אסף חממי הי"ד ושני לוחמי החפ"ק שלו, החזיר השבוע אל קדמת הבמה את הקרב העיקש שניהלו השלושה בקיבוץ נירים ואת המאמץ הממושך להשיבם לקבר ישראל.

רב סרן במילואים יהונתן ללזר, ששירת בחפ"ק של חממי כמפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שוחח עם "בחדרי חרדים" על השעות שבהן ניסה להבין מה עלה בגורל מפקדו, על החיפושים אחריו בתוך הרצועה ועל הרגע שבו התבשר כי גופתו הושבה לישראל.

ביום שלישי חיסל צה"ל בדרום רצועת עזה את שאפעי, מחבל בגדוד מזרח חאן יונס בזרוע הצבאית של חמאס. במהלך טבח 7 באוקטובר הוא פשט על קיבוץ נירים והשתתף בחטיפתם של חממי, סמ"ר תומר אחימס הי"ד וסמל קיריל ברודסקי הי"ד, שנפלו בקרב מול המחבלים.

ללזר סיפר כי בבוקר הטבח הופתע לקבל שיחת טלפון מאל"ם טל אשור, קודמו של חממי בתפקיד מפקד החטיבה הדרומית. "שאלתי למה הוא צריך אותי, הרי הוא כבר בתפקיד אחר. הוא הסביר שהוא בדרומית. עניתי לו שהוא לא שם כבר שנה וחצי, שחממי החליף אותו, אבל הוא אמר שהוא תפס פיקוד על הגזרה. ואז קיבלתי את הכאפה".

לדבריו, חממי הבין כבר בתחילת מתקפת הטילים כי מדובר רק בהקדמה לחדירה רחבה. "קודם כל הוא שם את הילד שלו בחמ"ל, וישר יצא לקיבוץ נירים. הוא הבין את נתיבי החדירה. הוא לא נשאר בחמ"ל לפקד, אלא יצא לשטח כדי למנוע מהמחבלים להגיע לנירים".

ללזר סיפר כי חממי יצר קשר מיד עם הרבש"צים ועם קב"ט המועצה האזורית, והורה להם להכניס את התושבים לבתים ולמרחבים המוגנים עוד לפני שהתברר היקף החדירה. "הוא הבין ישר מה קורה. מעבר לזה שהוא יצא להילחם כמו לוחם בקצה, הוא עשה הרבה פעולות בתור מפקד שהצילו חיים".

סרן (מיל') יהונתן ללזר (משמאל) לצד אל"מ אסף חממי הי"דצילום: באדיבות המצלם

לדבריו, חממי ושני לוחמיו ניצבו מול עשרות מחבלים והצליחו לבלום את הפשיטה על נירים. "הוא נלחם בגופו, הרג מחבלים ומנע טבח. בהשוואה בין החטיבה הדרומית לצפונית, במספר ההרוגים והחטופים, החטיבה הדרומית עמדה הרבה יותר טוב. הוא בעצם דרך את כל החטיבה".

לאורך שעות הבוקר ניסה ללזר להשיג את חממי, אך ללא הצלחה. "באזור השעה 12 התקשר אלי טל אשור וביקש שאגיע אליו. אז נפל לי האסימון והבנתי שחממי כבר לא מתפקד".

ללזר הוקפץ מיד למילואים והצטרף ללחימה עם החפ"ק של מח"ט גבעתי הקודם, אל"ם לירון בטיטו. במשך החודשים הראשונים הוא התקשה לקבל את האפשרות שחממי נפל.

"לא האמנתי שהוא ייחטף חי, כי זה לא הסגנון שלו. הבן אדם נלחם עד הכדור האחרון. אמרתי לעצמי שאולי הוא כן נחטף חי ועכשיו הוא בפנים ושומר על החטופים. זה מה שהאמנתי בחודשים הראשונים".

החיפושים אחר חממי ושני לוחמיו נמשכו גם במהלך התמרון הקרקעי ברצועה. "בסביבות דצמבר 2024 ממש חיפשנו אותו. מצאנו את הווסט שלו באחד הבתים ומצאנו את מכשירי הקשר של החיילים שלו. היה לי חשוב למצוא את כל החטופים, אבל בוודאי את חממי".

ב-24 ביולי 2024 חילץ צה"ל את גופותיהם של אחימס וברודסקי והשיב אותן לישראל. גופתו של חממי הוחזרה לקבורה רק ב-2 בנובמבר 2025, לאחר חודשים ארוכים.

"החזירו אותו ממש מהאחרונים", אמר ללזר. "זה בדיוק מה שהיה קורה אילו היה בחיים. הוא היה אומר, 'חבר'ה, תחזירו אותי אחרון'. הוא יצא ראשון וחזר אחרון, ממש ככה".

ללזר סיפר כי קבלת ההודעה על השבת גופתו של מפקדו עוררה בו סערת רגשות. "מצד אחד אתה שמח, מצד שני אתה עצוב ומתגעגע, כואב לך ובא לך לבכות. אבל יש לך חיילים, אז אתה צריך לשמור על פאסון".

לדבריו, בצה"ל הפיקו לקחים עמוקים מהכשל שקדם לטבח. "התאמנו על תרחישים של חדירה של 30 או 40 מחבלים, לא של 5,000. אני חושב שלמדנו לקח. אני לא רואה דבר כזה קורה בעשרות השנים הקרובות, כי הצריבה פה כל כך עמוקה".

ללזר התייחס גם לפילוג בחברה הישראלית וקרא להימנע מהחרפת השיח. "אחרי 7 באוקטובר היה לנו חודש ראשון של אהבה בין כולם, ואחר כך המסרים הלכו והקצינו. אם מישהו מקצין מסרים, אתה לא צריך להקצין עוד יותר. צריך להיות עם סבלנות ועם הבנה אחד כלפי השני. אם אנחנו לא נהיה ביחד, האויב יראה את זה וגם יתקוף אותנו".