לא רק "מותגים": מפת הרישום המלאה של עולם הישיבות הספרדי

מדי שנה, סוף זמן הקיץ מתאפיין במתח הקבוע הנלווה לתקופה זו, בשל עונת הרישום לישיבות הגדולות המקבלות את אלפי מסיימי הישיבות הקטנות, המתייצבים למבחן המשמעותי בחייהם – זה שיקבע את עתידם לשנים הקרובות, ובמידה רבה מאוד יקבע את עתידם האישי והתורני בכלל.

בשורות הבאות נסקור את עולם הישיבות הספרדי דווקא, עולם שקיבע את מעמדו בזכות עצמו אחרי שנים רבות של יגיעה וחריש עמוק. אם לפני עשור הישיבות הספרדיות נחשבו לאופציה של "דיעבד", כאשר המצוינים של הישיבות הקטנות כיוונו דווקא לישיבות אשכנזיות, הרי שבשנים האחרונות אלפי בני ישיבות מצוינים מבני עדות המזרח ניגשים לכתחילה ממש לישיבה ספרדית מובחרת, כזו שתשמר את הצביון המזרחי הנאצל והמרומם, לצד דרך לימוד ישיבתית, השקפה תורנית מובהקת, בצל ראשי הישיבות הגאונים.

מי שעושה לנו סדר ב'בחדרי חרדים' במפת הרישום ועולם הישיבות הספרדיות, הוא הרב יוסף ניאזוב, מנהל פרויקט החונכים של רשת "בני יוסף", מנכ"ל איגוד הסמינרים "לשם", רשם ותיק ואיש חינוך המעורה היטב בעולם התורה הספרדי הפורח ובכלל.

הרב יוסף ניאזובצילום: ארכיון

"עולם הישיבות הספרדי מבוסס, כמו רעהו עולם הישיבות האשכנזי, על פירמידות של אורך ורוחב. כלומר, הישיבות מתפצלות הן מבחינת סגנון והן מבחינת רמה. ישנן ישיבות הפונות לכתחילה לקהל שמרני יותר, מבתים בסגנון 'פרום', ומאזורים שונים בארץ שם מתרכז קהל כזה, וישנן ישיבות הפונות לקהל המיינסטרים, שאינו נופל ברמתו הרוחנית כמובן, אך בעל צביון שונה מעט, יש שיקראו לזה סגנון 'פתוח' יותר, הדוגל ממילא גם ביותר עצמאות ומרחב אישי לבחור.

בתוך כל סוגה שכזו ישנן ישיבות שזוכות לבכורה ולהילה סביבן, הביקוש אליהן גבוה מאוד והישיבות מרשות לעצמן לבחור את המובחרים ביותר, ולצידן פועלות שאר הישיבות, הנותנות עבודה לא פחות מוצלחת ומוציאות פירות מובחרים מאוד מאוד, כאשר דווקא המרחב הזה מאפשר לכל בחור למצוא את המקום הראוי לו לעלייתו הרוחנית".

מבלי להיכנס כמובן לדירוגים פנימיים – שמטבע הדברים איש לא יכול באמת לדרג את טיבה של ישיבה כזו או אחרת – ישנה הסכמה די ברורה על ישיבות המיינסטרים בציבור הספרדי המובילות כיום, עליהן נמנות ישיבות– באר התלמוד, רכסים, יסודות – תל אביב, אש התלמוד, יסודות – משכן ידידיה ודעת חיים.

"ישיבות אלו", אומר הרב ניאזוב, "הן המובילות כיום בראש הטבלה, והן גם נהנות מותק בן שנים רבות הנזקף לזכותן. כמובן שבעניין זה ישנה חלוקה בין הישיבות; מאור התורה הוקמה על ידי הגאון רבי אברהם סאלים לפני למעלה מ-30 שנה, את דעת חיים הקים הגאון רבי שלום ביטאן לפני 28 שנים, ואילו אש התלמוד בראשות הגר"א וילנסקי והגר"י לסרי תציין השנה את שנת הי"ד להקמתה, בעוד יסודות בתל אביב, של הגאון רבי ברוך לב, ציינה שנה שעברה עשור להקמתה, לאחר פרישתו המהדהדת של ראש הישיבה מישיבת יסודות – משכן ידידיה, שהוקמה לפני 20 שנה. אלו רק דוגמאות, אבל בסוף, מדובר בישיבות בעלות ותק מכובד, ולראשיהן ורבניהן עומדות שנות הרבצת תורה רבות והעמדת תלמידים רבים, וחלק מכובד מבוגריהן רואה זכות לשלוח את בניהם שלהם לאותן ישיבות".

ישיבת בית שמעיהצילום: שוקי לרר

בגזרת הישיבות השמרניות יותר, הפונות לקהל ה"פרום" כאמור, מונה הרב ניאזוב את הישיבות המובילות אף הן: "ישיבת קול יעקב, ישיבת בית שמעיה, ישיבת ברית יעקב, ישיבת באר יהודה, ישיבות פורת יוסף – כל אלו פונות לבחורים מסגנון שמור יותר, ומתוך כך גם נגזרות ההנהגות של הישיבה באופן כללי: הקפדה יתרה על תפילות, זמנים, סדרי לימוד ומשמעת כללית, כאשר הבחורים הבאים לשם מלכתחילה מותאמים יותר לגישה זו, שזוכה אגב לביקוש רב ואפילו מפתיע בשנים האחרונות, כמו גם בעולם השידוכים ואף הכוללים, שישנם רבים שיפנו לאזור ישיבות אלו לכתחילה, איש איש כטבעו וכסגנונו".

לצד הישיבות הללו, המוכרות כמובילות ומבוקשות, פועלות עוד מספר ישיבות חשובות – בשני הסגנונות, ישיבות שלדברי הרב ניאזוב "אולי פחות נחשבות לישיבות 'מותג', אבל מהיכרות וידיעה אישית, הצוות שם מורכב מאנשים מופלאים ממש, שילוב של ראשי ישיבות ור"מים למדנים של ממש, לצד צוות חינוכי ומשגיחים המכירים ומבינים היטב לנפש הבחור ואתגריו בשנים הללו ובדורנו אנו. אנו חיים בדור כזה, שבכל תחום יש 'מותגים', אבל החכם עיניו בראשו לבדוק באמת את ההתאמה הנכונה לכל בחור. כך שבישיבות כמו משכנות התורה, אהל יוסף בני ברק ובמודיעין עילית, ברכת אפרים, לב אליהו, לצד אלו החדשות שנפתחו בשלוש או חמש השנים האחרונות, לעיתים תימצא הבשורה האמיתית והמתאימה לבחור, ולשמחתנו, ראשי ישיבות קטנות והורים רבים מבינים אט אט שלא כל הנוצץ – אכן מתאים לבן או לתלמיד".

הרב עדס בשיעור בקול יעקבצילום: ש.פ.ה

פורצות הדרך

ביקשנו מהרב ניאזוב להצביע על בשורות חדשות ופורצות דרך ברישום לשנת תשפ"ז, והוא מצביע על שתי ישיבות שהשנה, לדבריו, התבררו כהפתעות חיוביות שאיש לא צפה:

"הראשונה, זו ישיבת 'אבני נזר' בראשות הגאון רבי זמיר כהן. מדובר בישיבה חדשה יחסית, שנכנסה בשנים האחרונות למשכנה החדש בביתר עילית, ונהנית גם מתנאים גשמיים יוצאי דופן וגם מתנאים מעולים לצמיחה רוחנית. הישיבה מתאפיינת ברמה רוחנית גבוהה, שיטת לימוד מעמיקה ולמדנית, כשמעל הכל מנצח צוות מנוסה בראשות ראש הישיבה הגר"ז כהן, היוצרים בישיבה הווי ייחודי, שאיפה גדולה לידיעה ולמדנות, לצד בחירה מוקפדת של משפחות איכותיות וישיבות מובחרות. במובנים רבים, היא בשורה חדשה הכוללת מגוון של מעלות רחב במיוחד, והרישום השנה הוכיח זאת באופן חד משמעי. לישיבה נרשמו מעל 1200 בחורים, שזה מספר שיא בכלל בקרב עולם הישיבות, ושיא עבור ישיבה חדשה, ומהם נבחרו 'בפינצטה' 95 מובחרים במיוחד, שמתאימים לרוחה הייחודית של הישיבה.

פתיחת זמן בישיבת אבני נזרצילום: אלי קובין

השנייה היא אמנם ותיקה יותר, אך אחרי תקופה מסוימת של קשיים, היא רושמת התחזקות מחודשת – הלא היא ישיבת 'באר יצחק' בטלז סטון בראשות הגאון רבי מנשה תופיק אביעזרי. הקרדיט לקפיצה הגדולה בשנה האחרונה נרשם על שמו ולזכותו של הגאון רבי צמח פרץ, ר"מ הישיבה שלמעשה מנווט את הרישום והקבלה, ובאופן כללי מרים את האווירה והרמה בישיבה. השנה הישיבה הצליחה לסיים עונת רישום מוצלחת במיוחד בכמות ובאיכות".

בכל הנוגע לתהליך הרישום, מצביע הרב ניאזוב על מגמה שהולכת ומתפתחת בשנים האחרונות: "בגזרת הישיבות הספרדיות על כל סוגיהן, הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות שיטת העבודה של אמון הדדי ויחסי גומלין בין הישיבות הקטנות לישיבות הגדולות. לפני כן, הישיבות הגדולות היו מעסיקות צוות של אנשים שתפקידם לרחרח בישיבה קטנה, באופן לא רשמי, לקבל מידע ולסווג את הבחורים, ואת המידע הזה היו מסנכרנים במבחן ובראיון הקבלה.

בשנים האחרונות כאמור, התקבלה יותר השיטה – שעובדת מזה זמן רב בישיבות האשכנזיות – שיטת האמון ההדדי. הישיבה הגדולה נותנת אמון באינפורמציה שנותנת לה הישיבה הקטנה, כאשר שני הצדדים יודעים היטב כי האינפורמציה הזו תעמוד מיד למבחן. אם יתברר שהישיבה הקטנה הציגה מצג שווא – הדלת נסגרת בעדה. ולהיפך, ככל שהאינפורמציה והמידע יהיו מדויקים ואמינים יותר, כך יגדל האמון ושיתוף הפעולה.

אין זה אומר שלמבחנים והראיונות אין מקום. לישיבה הגדולה יש עקרונות משלה, תנאי סף משלה וטעם משלה, והיא מבקשת לבחון את הבחור האם הוא מתאים לרוחה, ועל כן, ייתכן מאוד שגם אם מבחינת הנתונים היבשים הוא בחור מצוין, עדיין הופעתו, סגנונו והלך רוחו – לא יתאימו לישיבה. מאידך, יש ובחור לא ייחשב למצוין והלמדן הבכיר ביותר, אך ראש הישיבה הגדולה יראה אותו ויאמר – כאלו אני רוצה אצלי בישיבה! ו'יחטוף' אותו. אלו מעשים שבכל יום".

את שיחתנו מסיים הרב ניאזוב בתובנה אותה גיבש אחרי שנים רבות של עשייה ופעילות בתחום, תובנה שלדבריו היא חובה לכל הורה ובחור:

"הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו. זו מציאות בשטח, המוכחת לשני הכיוונים: אלו שעבדו ועמלו במשך שלוש שנות הישיבה הקטנה, מתקבלים בגאון ומהדלת הראשית לישיבות החשובות ביותר. לבחור יש נטייה לחשוב ששנתיים או שנתיים וחצי הוא יעשה מה שליבו חפץ, ובשנה האחרונה או בחציה הוא יתפוס חיזוק וייכנס לישיבה טובה. ובכן, זה לא עובד.

הייתי השבוע בכנס של ראשי ישיבות גדולות שסיימו את הרישום, ואמרתי להם: את רוב הבחורים לא קיבלתם, אלא 'חטפתם'. אלו בחורים שהוכיחו בכל השנים רצינות, התמדה, יגיעה, שמירה על סדרים – והתקבלו בגאון ובקלות. אלו שלא עשו כך, רובם מנסה בימים אלו להפעיל קשרים ופרוטקציות להתקבל למבחן וכו', וחלק מהם – יש לקבוע בצער – 'מצליחים' במרכאות, אבל בסוף מתברר שהם לא שורדים בישיבות אליהן הצליחו להתקבל בשל קשרים כאלו ואחרים.

הישיבות כיום מעודכנות, כמו שציינתי, הן נותנות משקל רב לאינפורמציה אותה מגישים ראשי הישיבות הקטנות, שעם כל הרצון הטוב, לא יעשו שקר ולא יעבירו מידע שאיננו מדויק, כי בסוף הם אלו שיפסידו מזה.

אתם, מסיימי כיתה ח', העולים לישיבה קטנה כעת – זכרו: אם ברצונכם להתקבל לישיבה הטובה והמתאימה לכם, התחילו את השקעתכם מאלול הקרוב, התמידו, ובס"ד תצליחו".