ארה"ב שולפת קלף: המשחתת חוזרת עם נשק שמכוון לעומק שטח היריב

הצי האמריקאי הודיע כי המשחתת המתקדמת והיקרה USS Zumwalt (DDG-1000) צפויה לשוב לפעילות מבצעית מלאה בחודש ספטמבר הקרוב, לאחר שעברה סדרת שדרוגים רחבת היקף שהחלה בשנת 2023. במסגרת התהליך, הספינה עוברת שינוי משמעותי - מכלי שיט שיועד ללחימה ימית בטווחים קרובים ובינוניים, לפלטפורמת תקיפה אסטרטגית המצוידת בטילים היפרסוניים בעלי יכולת לפגוע במטרות איכות בעומק שטח האויב.

השדרוג המרכזי של המשחתת כולל התאמה לנשיאת טילים היפרסוניים מסוג IRCPS - Intermediate-Range Conventional Prompt Strike. כחלק מההסבה, הצי האמריקאי הסיר את שני תותחי ה־155 מ”מ המקוריים של הספינה, שמעולם לא נכנסו לשימוש מבצעי בשל העלות הגבוהה של התחמושת עבורם, ובמקומם הותקנו ארבעה צינורות שיגור גדולים.

כל אחד מצינורות השיגור מסוגל להכיל שלושה טילים היפרסוניים, כך שהמשחתת המשודרגת יכולה לשאת בסך הכול 12 טילים מוכנים לשיגור. מדובר בטילים המשלבים מהירות גבוהה במיוחד עם יכולת תמרון בתוך האטמוספרה במסלול טיסה נמוך, דבר שמקשה על מערכות ההגנה של היריב ומצמצם משמעותית את זמן התגובה האפשרי.

“זו יכולת שתשנה את חוקי המשחק בעימות עתידי בעצימות גבוהה, במיוחד מול סין באוקיינוס השקט”, אמרו גורמים בצי האמריקאי. עוד ציינו כי הטילים מיועדים להשמדת מטרות בעלות ערך גבוה, שזמן החשיפה שלהן עשוי להיות קצר ביותר.

למרות היכולות החדשות והציפיות הגבוהות מהפרויקט, תהליך ההשבחה של המשחתת נתקל במספר עיכובים. הפרויקט נמצא כיום בפיגור של כ־10 חודשים לעומת לוחות הזמנים המקוריים, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא המורכבות של מערכת החשמל ההיברידית של הספינה, המסוגלת לייצר 78 מגה־ואט - הספק שמתקרב לזה של נושאת מטוסים גרעינית.

במהלך עבודות השדרוג בוצע לראשונה מזה שש שנים כיבוי מלא והפעלה מחדש של מערכת החשמל, מה שהוביל לכשלים בלתי צפויים בציוד וחייב תוספת של כ־230 אלף שעות עבודה בעלות של כ־20 מיליון דולר. בנוסף, במהלך העבודות התגלו בעיות בתשתית החיווט, לאחר שהקבלן הסיר כמות גדולה יותר של כבלים מהמתוכנן בחלק הקדמי של הספינה.

לפי נתוני משרד מבקר המדינה האמריקאי (GAO) העלות הכוללת של פרויקט שלוש המשחתות בסדרה נאמדת בכמעט 32 מיליארד דולר. עלות כל משחתת עולה על 10.6 מיליארד דולר - סכום הגבוה פי ארבעה מעלותה של משחתת סטנדרטית מסדרת “ארלי ברק”. גם הטילים ההיפרסוניים עצמם מהווים השקעה משמעותית, כאשר מחירו של טיל בודד מוערך בכ־67 מיליון דולר.

בשל העלויות הגבוהות וקצב הייצור המוגבל של חברת לוקהיד מרטין, העומד על כשישה טילים בשנה בלבד, הצי האמריקאי צפוי לשמור את הנשק החדש עבור מטרות בעלות חשיבות אסטרטגית גבוהה במיוחד.

במקביל, מתכננים בצי האמריקאי ליישם את לקחי השדרוג גם בשתי המשחתות הנוספות בסדרה – Michael Monsoor ו־Lyndon B. Johnson, שצפויה להימסר באפריל. בנוסף, ארצות הברית מתכננת לשלב את הטילים ההיפרסוניים גם בצוללות התקיפה מסדרת “וירג’יניה”.