נפתרה התעלומה: נחשף מקום קבורתו המדויק של רש"י בצרפת

נפתרה התעלומה רבת השנים על מקום קבורתו של רש"י, לאור כתב יד עתיק שנחשף בספריית אוקספורד, לצד כתבי יד ומפות עתיקות שנתגלו בשנה זו.

רבן של ישראל רבנו שלמה יצחקי (רש"י), נולד בשנת ד"א ת"ת בעיר טרויש שבצרפת. בגיל עשרים הלך ללמוד תורה במדינת אשכנז, ובגיל שלושים חזר לצרפת, שם הנהיג ישיבה וכתב את חיבוריו עד לפטירתו ביום כ"ט בתמוז שנת תתס"ה.

בסוף תקופת הראשונים גורשו היהודים מצרפת, ואז נעקרו המצבות מבית החיים בטרויש, ובמשך כמה מאות שנים לא דרו יהודים בטרויש. אף שליוצאי צרפת הייתה מסורת שרש"י נקבר בטרויש, החלו בהמשך הזמן לצאת שמועות שונות שלפיהן רש"י נקבר בפראג שבצ'כיה, או בוורמס שבגרמניה.

למרות שהבינו שאין זה מתקבל על הדעת שעבר למקומות רחוקים כאלו, ומה גם שבמקומות אלו תמיד היה יישוב יהודי ולא ידעו שם על דבר כזה שרבן של ישראל נקבר אצלם, והשמועות לא באו ממקורות מוסמכים, בכל זאת גרמו השמועות לספק האם אכן נקבר בעירו טרויש, והתרגלו חוקרי הדורות לכתוב על רש"י שלא נודע מקום קבורתו.

בשנה זו, לקראת מסע של תלמידי הישיבה הגדולה "בית ישראל" ויז'ניץ בלונדון לקברי רבותינו הראשונים בצרפת, בראשות הרה"ג רבי לוי יצחק הגר, בנו של האדמו"ר מוויז'ניץ-לונדון, התאמצו בחקר עניין זה, ומצאו בספריית אוקספורד שבאנגליה כתב יד עתיק שבין דפיו נחשף כעת לראשונה מקור קדום וברור לכך שרש"י אכן נקבר בטרויש.

כתב יד זה הוא "סדר היחס" של חכמי צרפת בימי הראשונים, שנכתב בצרפת בסוף האלף החמישי. חלקו הובא על ידי המהרש"ל בשו"ת מהרש"ל סימן כ"ט, אך כאן הוא נמצא לראשונה בשלמותו. הכתב קשה לקריאה, ואף חוקרים שכבר עיינו בו לפני כמה שנים לא הבחינו בחידוש הגדול שבשורה דלהלן.

בדבריו על רש"י נכתב שם בזה הלשון: "בשנת תתס"ה כבה נר ישראל, ונפלה עטרת תפארת, וישכב עם אבותיו בטרויש!"

דבר זה עולה יפה עם לשונו של רבנו תם נכד רש"י, שבספרו 'ספר הישר' (תשובות סימן ט"ז) מכנה את העיר טרויש "עיר קברות אבותיי" (על פי הפסוק בנחמיה ב, ה). אלא שבלשון זה עדיין לא מפורש שאכן מדובר ברש"י, אך בכתב היד "סדר היחס" שנכתב בצרפת דורות ספורים לאחר רש"י, כשעוד היה קיים שם היישוב ובית החיים היהודי, מפורש כי אכן נקבר רש"י אצל קברי אבותיו בטרויש.

לאור גילוי זה, יצרו קשר עם חוקרי קורות העיר טרויש מטעם הממשלה הצרפתית, והופתעו לשמוע מהם כי בדיוק בתקופה האחרונה הם מצאו מקורות נוספים מכתבי גויים מימי הראשונים שכתבו שרש"י נקבר בטרויש. כמו כן מצאו מפות מדויקות של מקום בית החיים היהודי בטרויש, והם עומדים לפרסם את כל הפרטים בסוף ימי הקיץ.

בינתיים נסעו בשבוע שעבר תלמידי ישיבת ויז'ניץ מלונדון לקברי רבותינו בצרפת, כאות הוקרה מטעם הנהלת הישיבה על קבלת עול כתיבת "שעות צעטליך" על הלימוד בכל יום במשך השנה. לאחר התפילה באוהל בעלי התוספות בעיר ראמרו, נסעו לעיר טרויש הסמוכה והתפללו שם בשטח בית החיים שבו נקבר רש"י. הם אף ערכו שם סיום על מסכת בבא בתרא שנלמדה בישיבה במשך השנה, בעיצומו של יומא דהילולא של רש"י, וזכו לקיים בזה את דברי רש"י (יבמות קכב:): "יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם".

הרב ישראל מאיר גבאי, יו"ר ארגון "אהלי צדיקים" שהשתתף במסע זה, נפגש בשעת הביקור בעיר טרויש עם עורכי דין מקומיים ועם נציגי הקהילה והממשלה המקומית, כדי להכין את כל הפעולות הנחוצות על מנת להעמיד מצבה לרש"י הקדוש במקום הנכון כראוי וכיאות, כדי שיוכלו המוני בית ישראל לבוא ולהשתטח על קברו ולפעול ישועות ברוחניות ובגשמיות למען הכלל והפרט.