עצירת ההצבעה: הפניות מהקהילה היהודית והלחץ הפוליטי בכנסת

ב"הארץ" נטען כי פנייה מבאקו לראש הממשלה נתניהו הביאה להסרת ההכרה ברצח העם הארמני מסדר יומה של הכנסת • אלא שגורמים המעורים בפרטים מציגים תמונה שונה: בקשות שהעבירו מנהיגי הקהילות היהודיות באזרבייג'ן, מעורבות של ח"כים בעיקר מש"ס ויהדות התורה והבנה כי לא יימצא רוב למהלך • ומה עדיין נותר ללא תשובה?

אברמי פרלשטיין
ז' אב התשפ"ו 21.07.26 17:56

עצירת ההצבעה: הפניות מהקהילה היהודית והלחץ הפוליטי בכנסת

הקהילה היהודית בבאקו צילום: באדיבות: לשכת הנשיא. משרד החוץ והקהילה היהודית באקו

ההחלטה שלא להעלות להצבעה בכנסת את ההכרה הרשמית ברצח העם הארמני עוררה בימים האחרונים סערה מדינית ופוליטית, לאחר שב"הארץ" דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו כיביכול בלם את המהלך בעקבות לחץ ישיר שהפעילה אזרבייג'ן.

על פי "הארץ", היקמט חג'ייב, יועצו המדיני הבכיר של נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, כביכול יצר קשר עם לשכת ראש הממשלה, ובעקבות הפנייה הוסר הנושא מסדר היום של הכנסת. מקור ישראלי שצוטט בדיווח העריך כי נתניהו פעל ללא תיאום עם שר החוץ גדעון סער, שהגיש את הצעת ההחלטה שאושרה בממשלה.

אלא שגורמים בקהילה היהודית באזרבייג'ן, לצד גורמים פוליטיים שהיו מעורים במגעים במיוחד עם המפלגות החרדיות, מציגים תמונה שונה ומורכבת יותר.

לדבריהם, שום גורמים אזריים בכירים לא יצרו קשר אחרי הצבעה על ההכרה בממשלה. וגם שגריר אזרי עזב את הארץ. גורם המשמעותי ביותר בעצירת המהלך היה שורה של פניות מצד מנהיגי הקהילות היהודיות במדינה אל סיעות הכנסת ובעיקר ש"ס ויהדות התורה. הפניות לא נוסחו כדרישה מדינית או כלחץ מטעם השלטון בבאקו, אלא כבקשה יהודית ואישית מצד קהילה החוששת מפגיעה ביחסים עם המדינה שבה היא חיה.

בפניות הסבירו נציגי הקהילה כי אזרבייג'ן היא המדינה בעלת רוב המוסלמי הידידותית ביותר לישראל, כי היהודים במדינה נהנים מביטחון, מחופש דת ומיחס מכבד מצד השלטונות, וכי הכרה ישראלית בסוגיה הנחשבת רגישה במיוחד עבור באקו עלולה להקשות על הקהילה ולפגוע ביחסים האסטרטגיים בין המדינות.

הקשר בין יהודי אזרבייג'ן לבין הנציגות החרדית בכנסת במיוחד אינו חדש. בחודשים האחרונים קיימו נציגי הקהילה ורבניה שורה של מפגשים עם חברי כנסת מש"ס, מיהדות התורה וממפלגות נוספות. לפי הגורמים, בעקבות הפניות הבהירו חברי כנסת מהמפלגות החרדיות כי הם מתקשים לתמוך במהלך וכי במצב שנוצר הם מבקשים לשקול מחדש את ההעברת ההצבעה בכנסת. המסרים הועברו לגורמים הרלוונטיים בקואליציה ובמערכת הפוליטית.

עוד מציינים הגורמים כי סער אמנם הגיש את הצעת ההחלטה לממשלה, אך המשך ההליך בכנסת לא היה בשליטתו. הממשלה, ובה ראש הממשלה נתניהו, אישרה פה אחד את ההכרה ב-28 ביוני. גם ההצעה הדחופה לסדר היום בכנסת לא הוגשה בידי סער עצמו, אלא בידי כמה חברי כנסת מהליכוד שלא היו פועלים בלי אישור של ראש המפלגה. מסמך רשמי של נשיאות הכנסת מ-29 ביוני מלמד כי הדיון בנושא אושר תחילה לשבוע שלאחר מכן, אך הוא לא הגיע בסופו של דבר למליאת הכנסת לפני סיום הכנס.

העובדה שנתניהו הצביע בעד ההחלטה בממשלה מעלה שאלות ביחס לטענה שלפיה הוא התנגד למהלך מראשיתו. לא פורסם כי ראש הממשלה הצביע נגד ההצעה או הסתייג ממנה בזמן אמת. סער עצמו הכחיש כי נתניהו התערב מאחורי גבו, אך לא סיפק הסבר מלא לכך שהדיון לא התקיים. ״יש החלטת ממשלה, היא התקבלה פה אחד", מסר סער ל"הארץ". "היא לא תשונה, וזה הדבר החשוב וההיסטורי".

מנגד, גם הגרסה שלפיה לא התקיימה שום פנייה מבאקו אינה ניתנת בשלב זה להוכחה. הטענה בדבר שיחה בין חג'ייב ללשכת ראש הממשלה נשענת על מקור ישראלי אנונימי ולא זכתה לאישור רשמי מצד לשכת נתניהו או ממשלת אזרבייג'ן.

מה שניתן לקבוע הוא שבאקו התנגדה להחלטת הממשלה. משרד החוץ האזרי גינה את המהלך וטען כי שימוש פוליטי באירועים היסטוריים מורכבים אינו תורם לשלום באזור. במקביל, גורמים בקהילה היהודית במדינה פעלו בעיקר מול חברי הכנסת החרדים וביקשו מהם להתחשב בהשלכות האפשריות על הקהילה ועל היחסים בין המדינות.

גורמים המעורים בפרטים אומרים כי הצגת הפרשה כאילו שיחת טלפון אחת מבאקו הכריעה את נתניהו אינה כלל משקפת את מלוא המתרחש במערכת הפוליטית בישראל. לדבריהם, "חברי הכנסת החרדים שמעו ישירות מראשי הקהילה היהודית באזרבייג'ן על החשש מפגיעה במדינה שעומדת לצד ישראל ומאפשרת ליהודים לחיות בביטחון ובחופש. זו הייתה פנייה יהודית וקהילתית, לא דרישה מדינית. ולכן המהלך לא התקדם להצבעה".

כך או כך, החלטת הממשלה נותרה בתוקף, אך כל עוד הכנסת לא אישרה את המהלך, ההכרה הישראלית נותרת החלטה של הרשות המבצעת ולא עמדה שאושרה גם בבית המחוקקים.