‏בין התחזיות לקלפי: האם הציבור עדיין יכול להאמין לסקרי בחירות?

עוד לפני שהקמפיינים נכנסים להילוך גבוה, עוד לפני שהמפלגות חושפות את כל הקלפים שלהן, ולפני שהבוחרים גיבשו את החלטתם הסופית, יש גורם אחד שכבר מצליח לעצב את סדר היום הפוליטי - סקרי הבחירות.

כמעט מדי שבוע מתפרסמים נתונים חדשים. מפלגה אחת מתחזקת, אחרת נחלשת, מועמד אחד מזנק ואחר מאבד גובה. בתוך דקות הכותרות כבר נכתבות, הרשתות החברתיות סוערות והוויכוח הציבורי מתחדש. אלא שמאחורי כל גרף צבעוני וכל מספר מנדטים מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר.

בחירותצילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות, לצד השפעתם של הסקרים על השיח הציבורי, נדמה שגם אמון הציבור בהם נשחק. יותר ויותר ישראלים מטילים ספק ביכולתם לשקף את תמונת המצב האמיתית, בעיקר לאחר מערכות בחירות שבהן תוצאות האמת היו שונות מהתחזיות שפורסמו בימים שלפני הבחירות.

אלא שגם המבקרים הגדולים ביותר של הסקרים ממשיכים לעקוב אחריהם. פוליטיקאים, מפלגות, יועצי קמפיינים, כלי תקשורת ואפילו הציבור הרחב - כולם ממתינים לסקר הבא. השאלה היא כבר לא האם הסקרים משפיעים על מערכת הבחירות, אלא עד כמה.

"מבחן התוצאה"

לאורך השנים ידעו הסקרים גם הצלחות וגם כישלונות. בבחירות 2015, למשל, חלק מהסקרים הציגו מרוץ צמוד במיוחד בין הליכוד למחנה הציוני, אולם תוצאות האמת העניקו לליכוד יתרון משמעותי יותר. גם במערכות הבחירות שבין 2019 ל־2022 נרשמו פערים בין מכוני הסקרים, בעיקר בכל הנוגע לכוחן של מפלגות קטנות ולשאלת אחוז החסימה.

למרות זאת, כמעט איש אינו מוותר עליהם. הסיבה פשוטה: גם אם סקר אינו יודע לחזות את העתיד, הוא עדיין מספק תמונת מצב עכשווית - ולעיתים זו בדיוק התמונה שמקבלי ההחלטות זקוקים לה.

"סקר הוא לא נבואה"

כדי להבין כיצד נכון לקרוא סקרי בחירות ומה באמת אפשר ללמוד מהם, שוחחנו עם צוריאל שרון, מייסד ובעלים של מכון הסקרים והאסטרטגיה "דיירקט פולס".

צוריאל שרוןצילום: צילום: עודד קרני.

כבר בתחילת השיחה מבקש שרון לנפץ את אחת התפיסות השגויות ביותר, לדבריו, ביחס לעולם הסקרים.

"סקר הוא לא נבואה" הוא אומר. "המטרה שלו היא לתת תמונת מצב של הרגע שבו הוא נערך. במדינה כמו ישראל, שבה המציאות יכולה להשתנות בתוך שעות, אף אחד לא יכול לדעת אילו אירועים יתרחשו בעוד שבוע או חודש."

לדבריו, זו בדיוק הסיבה שסקרים ממשיכים להיות כלי עבודה מרכזי עבור מקבלי החלטות - לא רק בפוליטיקה, אלא גם במגזר הציבורי והעסקי. "הם מאפשרים להבין איך הציבור מגיב בזמן אמת, לזהות מגמות ולפעמים גם להיערך למשברים או לנצל הזדמנויות."

"אז למה הציבור כבר פחות מאמין?"

כשנשאל מדוע האמון הציבורי בסקרים נשחק, שרון מפנה אצבע מאשימה דווקא לשינויים שחלו בעולם התקשורת.

לדבריו, הציבור כבר אינו צורך חדשות כפי שצרך בעבר. במקום להמתין למהדורת הערב, המידע זורם ללא הפסקה דרך אתרי החדשות, הרשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ למיניהם, ובמקביל גדל גם משקל הפרשנות.

שרון סבור שהדרך שבה סקרים מוצגים בכלי תקשורת שונים משפיעה על האופן שבו הציבור תופס אותם.

"לכל גוף תקשורת יש קהל יעד, אג’נדה וסדר יום משלו," הוא אומר. "אני לא אומר שסוקרים פועלים בחוסר מקצועיות, אבל בסופו של דבר גם לאופן הצגת הסקר, לבחירת הכותרת ולמסרים שמודגשים סביבו יש השפעה על האופן שבו הציבור מפרש את הנתונים."

לדבריו, דווקא משום כך, הציבור לא צריך להסתמך על סקר בודד.

"אני תמיד ממליץ להסתכל על כמה סקרים במקביל, להשוות ביניהם ולחפש מגמות - לא לרוץ אחרי כותרת אחת."

"מה הציבור מפספס?"

לטענת שרון, רוב הציבור מתמקד בשאלה אחת בלבד - כמה מנדטים קיבלה כל מפלגה.

אלא שלדבריו, אנשי המקצוע מסתכלים דווקא על מה שקורה מתחת לפני השטח.

"לפעמים הרבה יותר חשוב להבין אם מפלגה נמצאת במגמת התחזקות או היחלשות, מאשר אם היא עומדת היום על 22 או 24 מנדטים," הוא מסביר. "המגמה מספרת את הסיפור הרבה יותר טוב מהמספר עצמו."

במילים אחרות, מי שמסתכל רק על השורה התחתונה עלול להחמיץ את התמונה הרחבה.

"מאחורי הקלעים"

לדברי שרון, הציבור נחשף רק לחלק קטן מאוד מעולם הסקרים.

מעבר למפת המנדטים שמתפרסמת בתקשורת, מתבצעים עבור לקוחות שונים סקרי עומק שבוחנים עמדות ציבור, תרחישים פוליטיים, חיבורים אפשריים, סדרי עדיפויות ונושאים נוספים - נתונים שנשארים בדרך כלל מאחורי הקלעים ומשמשים את מקבלי ההחלטות בלבד.

"פוליטיקאים מחפשים את השורה התחתונה"

בניגוד למה שנהוג לחשוב, שרון אינו סבור שפוליטיקאים מתקשים לקרוא סקרים.

לדבריו, רובם נעזרים באנשי מקצוע, אולם לא פעם הם מתמקדים במספר המנדטים ופחות בתהליכים שמובילים אליו.

"השאלה היא לא רק כמה מנדטים אתה מקבל היום," הוא אומר, "אלא לאן אתה הולך, מה הפוטנציאל שלך ומה המגמה.

"איזו סוגיה עשויה להכריע את גורל הבחירות"

כשנשאל איזו סוגיה צפויה לעמוד במרכז מערכת הבחירות הקרובה, שרון מסרב לנבא.

לדבריו, במציאות הישראלית קשה מאוד לדעת מה יעמוד במרכז סדר היום בעוד מספר חודשים, במיוחד בתקופה ביטחונית רגישה שבה אירועים משמעותיים יכולים להתרחש בתוך זמן קצר.

עם זאת, הוא מעריך כי גם הפעם שאלות של זהות וביטחון ימשיכו למלא תפקיד מרכזי בהחלטת הבוחרים.

לדבריו, סוגיית חוק הגיוס צפויה להיות משמעותית עבור החרדים, וגם בקרב משרתי המילואים ובני משפחותיהם, אך לצד זאת הוא סבור שהציבור הישראלי עייף מהקיטוב ומגלה רצון גובר לשיח מאחד ומפייס יותר.

להערכתו, אחת השאלות המרכזיות בבחירות הקרובות לא תהיה רק מי ירכיב את הממשלה הבאה - אלא גם כיצד היא תיראה ואיזה שותפים יהיו חברים בה.

חב"דניק מצביע בבחירות. אילוסטרציהצילום: דוד כהן, פלאש 90

"השורה התחתונה"

סקרי הבחירות כנראה ימשיכו ללוות כל מערכת בחירות גם בשנים הבאות. הם ימשיכו לייצר כותרות, לעורר ויכוחים ולהשפיע על השיח הציבורי.

אבל אולי הלקח החשוב ביותר הוא דווקא זה: סקר איננו תוצאת הבחירות. הוא אינו נבואה ואינו כדור בדולח.

הוא כלי שמנסה למדוד את דעת הקהל ברגע נתון.

כל היתר - תלוי במציאות, במועמדים, באירועים שיתרחשו בדרך, ובעיקר בבוחר שייכנס אל מאחורי הפרגוד ביום הבחירות.