טראמפ פתח לסעודיה את הדלת לגרעין, בלי נורמליזציה
ההסכם לשלושים שנה מעניק לריאד מסלול אפשרי להעשרת אורניום ולעיבוד דלק גרעיני בשטחה, ללא אימוץ הפיקוח המחמיר של סבא"א. בישראל מזהירים: מנוף הנורמליזציה נשמט, וההשפעה על וושינגטון נשחקה
- יענקי פרבר
- ח' אב התשפ"ו
- 2 תגובות
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר הסכם גרעין אזרחי ארוך טווח עם סעודיה, שעשוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולהעניק לריאד תשתית שתקרב אותה ליכולות גרעיניות מתקדמות. לצד ההישג המדיני והטכנולוגי של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, בישראל מזהים התפתחות מדאיגה במיוחד: הסעודים מקבלים את התמורה המרכזית שביקשו מארה"ב, מבלי שנדרשו לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
על פי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ההסכם צפוי לעמוד בתוקף במשך שלושים שנה ושוויו מוערך בעשרות מיליארדי דולרים. הוא יעניק לחברות אמריקניות תפקיד מרכזי בהקמת הכורים ובפיתוח תשתיות הגרעין של הממלכה, ובכך ידחק מהשוק הסעודי חברות מתחרות מסין, מרוסיה וממדינות נוספות.
אלא שהמשמעות מרחיקת הלכת של ההסכם נמצאת דווקא בסעיפים הנוגעים למעגל הדלק הגרעיני. לפי הדיווחים, המתווה עשוי לאפשר בעתיד הקמת מתקן להעשרת אורניום בשטח סעודיה, בכפוף לבחינה משותפת של וושינגטון וריאד. הוא גם אינו כולל ויתור סעודי מוחלט על האפשרות לעבד מחדש דלק גרעיני משומש, הליך שבאמצעותו ניתן להפריד פלוטוניום.
העשרת אורניום והפרדת פלוטוניום הן שתי הדרכים המרכזיות להפקת חומר בקיע הדרוש לנשק גרעיני. ההסכם מוגדר אזרחי, וסעודיה אינה מקבלת באמצעותו פצצה או אישור לפתח נשק, אך היכולות והתשתיות שיוקמו עשויות לקצר את הדרך שתידרש לה אם תחליט בעתיד לעבור למסלול צבאי.
ההסכם חורג מ"תקן הזהב" שהחילה ארה"ב בהסכם הגרעין האזרחי עם איחוד האמירויות. אבו דאבי התחייבה לוותר על העשרת אורניום ועל עיבוד מחדש של דלק גרעיני בשטחה. סעודיה, לעומת זאת, התעקשה במשך שנים שלא לוותר מראש על היכולות הללו, וכעת נראה כי ממשל טראמפ הסכים להשאיר עבורה את הדלת פתוחה.
סוגיה מדאיגה נוספת נוגעת לפיקוח. לפי רויטרס, טיוטת ההסכם אינה מחייבת את סעודיה לאמץ את "הפרוטוקול הנוסף" של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הפרוטוקול מעניק לפקחי סבא"א סמכויות רחבות יותר, מאפשר ביקורות פתע ומקל על איתור פעילות גרעינית שלא הוצהרה. במקום זאת, חלק ניכר מהפיקוח צפוי להתבסס על הסדרים ישירים בין וושינגטון לריאד.
מבחינת ישראל, הבעיה אינה מסתכמת רק בסיכון הגרעיני. בתקופת ממשל ביידן התוכנית הגרעינית הסעודית הייתה חלק מחבילה רחבה שכללה ברית הגנה עם ארה"ב, עסקאות ביטחוניות והסכם נורמליזציה עם ישראל. ההנחה בירושלים הייתה כי ללא הסכמה ישראלית וללא יחסים דיפלומטיים, סעודיה לא תקבל את מבוקשה בתחום הגרעין.
ממשל טראמפ בחר לנתק בין הנושאים. בכך נשמט מידיה של ישראל אחד ממנופי הלחץ המרכזיים שהיו אמורים לדחוף את בן סלמאן לעבר הסכם נורמליזציה. סעודיה מקבלת כעת הכרה אמריקנית בשאיפות הגרעיניות שלה, בעוד התמורה המדינית לישראל נותרת מחוץ להסכם.
גורם ישראלי אמר לחדשות 12 כי "ההסכם הוא אובדן תמריץ לסעודיה ומשקף ירידה במעמדנו בוושינגטון". לדבריו, עצם העובדה שהממשל האמריקני מקדם מהלך בעל השלכות ישירות על מאזן הכוחות באזור, ללא שילוב התנאים שהציבה ישראל, מעידה על שחיקה בהשפעה הישראלית בבירה האמריקנית.
ד"ר מיכל יערי, חוקרת מדינות המפרץ באוניברסיטת בן גוריון, הצביעה גם היא על ניתוק הקשר בין הגרעין לנורמליזציה כשינוי הדרמטי ביותר. לדבריה, כאשר סעודיה מקבלת לגיטימציה ויכולות גרעיניות מבלי לשלם במטבע מדיני מול ישראל, המוטיבציה שלה להגיע להסדר בעתיד יורדת באופן משמעותי.
פרופ' יוסי מן מאוניברסיטת בר אילן הזהיר כי ההסכם ממצב את סעודיה כמעצמה אזורית ומעניק לה בסיס טכנולוגי שיכול לשמש בעתיד גם למטרות צבאיות. החשש גובר לנוכח הצהרתו הקודמת של מוחמד בן סלמאן, שלפיה אם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תפעל להשיגו.
ההסכם צפוי לעבור לבחינת הקונגרס למשך 90 יום, ושם הוא עשוי להיתקל בהתנגדות דו מפלגתית מצד מחוקקים החוששים ממרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. עם זאת, חסימתו תחייב רוב שיספיק להתגבר על וטו נשיאותי, ולכן הסיכוי שההתנגדות תמנע את כניסתו לתוקף אינו גבוה.
מבחינת ריאד, מדובר בהישג כמעט מושלם: תוכנית גרעין בחסות אמריקנית, גישה לטכנולוגיות מתקדמות, השקעות בהיקף עצום ואפשרות עתידית לפתח יכולות רגישות בשטח הממלכה. מבחינת ישראל, זו תזכורת כואבת לכך שהפרס הגדול ביותר שסעודיה ביקשה בתמורה לנורמליזציה יכול להינתן לה גם בלעדיה.


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות