איש התקשורת והמגיש המיתולוגי חיים יבין הלך לעולמו
במשך עשרות שנים היה מהקולות והפנים המזוהים ביותר של השידור הציבורי בישראל. הוא הגיש את מהדורת "מבט" מראשית שידורי הטלוויזיה ועד פרישתו, סיקר רגעים מכוננים בתולדות המדינה, זכה בפרס ישראל והותיר חותם עמוק על עולם התקשורת
עולם התקשורת בישראל נפרד היום (רביעי) מחיים יבין, מבכירי אנשי התקשורת בארץ ומי שנחשב במשך שנים רבות לפניה של הטלוויזיה הישראלית. יבין הלך לעולמו בגיל 93, לאחר קריירה שנמשכה למעלה מארבעה עשורים והפכה אותו לאחת הדמויות המשפיעות והמוכרות בשידור הציבורי.
יבין היה מהמגישים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית עם תחילת שידורי הערוץ הראשון בשנת 1968. במשך כ-40 שנה הגיש את מהדורת החדשות המרכזית "מבט", והיה זה שליווה את הציבור ברבים מהרגעים ההיסטוריים של מדינת ישראל, בהם מערכות בחירות, מלחמות, אירועים מדיניים ורגעי הכרעה לאומיים.
לצד עבודתו כמגיש חדשות, עסק כמעט בכל תחום בעולם התקשורת. הוא שימש כקריין ברדיו, עורך, במאי, מפיק, מגיש משדרי בחירות ויוצר תוכניות. על תרומתו רבת השנים לתחום זכה בפרס ישראל לתקשורת.
חיים יבין נולד בשנת 1932 בשם היינץ קלוגר, באזור שהיה אז חלק מגרמניה וכיום נמצא בתחומי פולין. כשהיה בן שנה עלה עם משפחתו לארץ ישראל וגדל בקריית בנימין. לאחר שירותו הצבאי השלים את לימודיו, ובהמשך למד ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתחילה תכנן לעסוק בהוראה, אך לבסוף בחר בעולם התקשורת, החלטה שהפכה אותו לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם השידור הישראלי.
בשנת 2007 הודיע על פרישתו מהגשת "מבט", ובפברואר 2008 הגיש את המהדורה האחרונה שלו, ובכך סיים תקופה שנמשכה כמעט ארבעה עשורים. גם לאחר הפרישה המשיך לעסוק בכתיבה ובהגשת תוכניות רדיו, ובשנת 2010 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי "עובר מסך", שבו סיכם את תחנות חייו ואת שנותיו הארוכות בתקשורת.
עם היוודע דבר מותו, ספדו לו אנשי תקשורת, פוליטיקאים ואישי ציבור רבים, שהגדירו אותו כאחד מעמודי התווך של העיתונות המשודרת בישראל וכמי שעיצב את פני החדשות בטלוויזיה במשך דורות של צופים.


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות