היועמ"שית לבג"ץ: לחוק הקפאת המעצרים "אין תקומה משפטית"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג"ץ את תגובת המדינה לעתירות נגד החוק להקפאת מעצר עריקים חרדים, וקראה כצפוי לבית המשפט להורות על ביטולו. זאת, לאחר שבית המשפט כבר הקפיא את החוק עד להכרעה המאוד צפויה בהן.

בתגובתה אישרה היועמ"שית את הפרסום שלפיו הממשלה אינה מעוניינת לקבל היתר לייצוג נפרד בעתירות, ולמעשה אינה מבקשת להיאבק על עמדתה ביחס לחוק.

בפתח עמדת המדינה נכתב כי "עמדת המדינה, כפי שתובא בהרחבה, היא כי תיקון מס' 28 אינו חוקתי, ודינו – בטלות". עוד נטען כי אין מדובר בהסדר ביניים בנושא גיוס בני הישיבות, אלא ביצירת "מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה", השולל מרשויות האכיפה את סמכויות המעצר, החקירה וההעמדה לדין כלפי משתמטים ועריקים משירות בצה"ל, רק בשל השתייכותם לקבוצת תלמידי הישיבות.

לדברי היועמ"שית, החוק פוגע באופן קשה בזכות החוקתית לשוויון בשני מישורים. הראשון הוא הפגיעה בשוויון בנטל השירות הצבאי, שלדבריה משמעותה המעשית היא הכבדת הנטל על המשרתים בשירות החובה ובמילואים. השני הוא יצירת "נורמת אכיפה פלילית בררנית ומפלה", שלדבריה עומדת בניגוד לעקרון השוויון בפני החוק.

עוד נטען כי החוק נחקק בתקופה של מציאות ביטחונית מורכבת, תוך התעלמות מצורכי צה"ל ומעמדות הדרג הצבאי. בעמדה צוין כי ראש המטה הכללי התריע שהתיקון יעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, יפגע במאמצים להגדיל את היקף המתגייסים מקרב הציבור החרדי ואינו עולה בקנה אחד עם צורכי הצבא.

היועמ"שית הוסיפה כי תכלית החוק מעניקה משקל בלעדי ללימוד התורה, תוך זניחת התכלית של הגדלת היקף השירות וצמצום אי-השוויון בנטל. לדבריה, אם הסדרים קודמים בנושא גיוס בני ישיבות נפסלו בעבר בשל פגיעתם בשוויון, הרי שתיקון 28, שלטענתה אף חותר תחת עקרון השוויון, אינו יכול להיחשב כבעל תכלית ראויה.

עוד נכתב כי מדובר בהסדר המעניק חסינות מהליכי אכיפה פליליים לקבוצת אוכלוסייה שלמה על רקע השתייכותה המגזרית, בתקופה של מלחמה רב-זירתית שבה הנטל על המשרתים הולך וגובר. בנוסף טענה היועמ"שית כי גם הליך החקיקה עצמו היה פגום באופן היורד לשורשו של ההליך.

בהמשך העמדה נכתב כי החוק "כה מפלה, מנוגד לצורכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי, פוגע בערכים יסודיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק ונחקק בהליך חקיקה כה פגום, שנדמה כי אי-החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה". עוד נטען כי החוק מהווה חלק משורת צעדים שנועדו לפטור את תלמידי הישיבות מחובת השירות הצבאי "בניגוד בוטה" לדרישת בג"ץ להגביר את היקף הגיוס. "לחוק הזה אין תקומה משפטית", נכתב.

בסיכום עמדתה כתבה היועמ"שית כי תיקון 28 הוא "מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני שאינו עומד בכל מבחני פסקת ההגבלה", וביקשה מבית המשפט להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט ולהורות על בטלות החוק.