באיראן כבר לא שואלים על המלחמה: "אכלת?"

עבור מיליוני איראנים, המלחמה והמשבר הכלכלי כבר אינם כותרות חדשותיות, אלא מאבק יומיומי על מזון. איראנים ששוחחו עם "ניו יורק טיימס" סיפרו כי השאלה המעסיקה אותם כבר אינה מה התרחש בחזית או מה מתכנן המשטר, אלא אם בני משפחתם הצליחו לאכול.

בהנאם, מוזיקאי בן 38 מטהרן שאיבד את עבודתו, סיפר כי גם השיחות המשפחתיות השתנו לחלוטין. "פעם היו מתקשרים ושואלים אם כבר מצאתי עבודה או איך מתקדמות התוכניות שלי. היום השאלה הראשונה שאנחנו שואלים זה את זה היא: 'אכלת?'. בכנות, הגענו למצב שבו אנחנו חושבים רק על הישרדות".

לדבריו, התחושה היא שגם מעט השליטה שהיתה לאזרחים בחייהם נלקחה מהם. "גורלנו נמצא בידי אנשים שלא חושבים בכלל על האזרחים הפשוטים. אנחנו מרגישים שהחיים כבר לא שייכים לנו".

התכנון לעתיד כמעט נעלם. משפחות ויתרו על שיפוץ הבית, על פתיחת עסקים ועל חלומות שנראו בעבר אפשריים. חבריו של בהנאם, שבעבר רכשו שקי אורז, קונים כיום אורז בכוסות בודדות. אחרים סיפרו כי הפסיקו לקבל טיפולים רפואיים, או החליפו פירות וירקות בוויטמינים זולים כדי לצמצם הוצאות.

גם הפסקת התקשורת הממושכת שהטיל המשטר החריפה את הפגיעה. פרזאד, מעצב גרפי מטהרן, סיפר כי העסק המשפחתי למכירת מוצרי מזון ביתיים קרס לאחר שנותק מלקוחותיו. "שימו בצד את הסטטיסטיקה. אנחנו יודעים זאת על גופנו, מתוך הניסיון שלנו", אמר.

אסאל, בעלת חנות שהשתתפה במחאות נגד המשטר, סיפרה כי נעצרה והוכתה לאחר ההפגנות. לדבריה, התקווה שהלחימה תחולל שינוי פוליטי כבר התפוגגה. "נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לנו שהוא רוצה להציל אותנו, אבל זה לא היה נכון. מה שיקרה בעתיד כבר לא משנה לי".

בדרום איראן, שספג בשבועות האחרונים תקיפות אמריקניות נרחבות, תיארו תושבים גשרים הרוסים, מסילות רכבת שנפגעו, הפסקות חשמל ממושכות ומחסור במים זורמים בעיצומו של החום הכבד.

"זו היתה חוויה מרה ומלחיצה, מלאה בחוסר תקווה לגבי העתיד", סיפר אחד התושבים. "אני מסתכל על הילדים שלי ולא יודע איזה עתיד נשאר להם. למרבה הצער, אנחנו, העם, משלמים את המחיר על הטעויות והעקשנות של הממשלות".

לצד הייאוש, ישנם גם מי שמצדיקים את המחיר. חוסיין, בעל עסק מבנדר עבאס, אמר כי "אם אנחנו רוצים לשמור על העצמאות שלנו ולעמוד מול ארה"ב, אנחנו חייבים להיות מוכנים לשלם אותו. האלטרנטיבה היא להפוך לעוד מדינה שנכנעת לכל דרישה אמריקנית".

מוחסן, בעל עסק מאיספהאן, תיאר מציאות אחרת לחלוטין. "אנשים כבר איבדו כל תקווה. כולם מותשים, מיואשים וחיים בפחד מתמיד. אנחנו לכודים בגיהינום, ואין דרך לצאת ממנו".