העליון חסם את ניסיונות הרש"פ לערער על נכותם של נפגעי טרור שתובעים ממנה פיצויים

בית המשפט העליון קיבל במלואה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, דחה ערעורים שהגישה הרשות הפלסטינית וקבע כי הרשות הפלסטינית לא יכולה להביא ראיות לסתור קביעת נכות שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי לצורך פיצוי לפי חוק התגמולים או נכות שנקבעה בתביעת נזיקין אחרת בגין אותו אירוע.

ביוני 2024 נכנס לתוקפו חוק "פיצויים לדוגמה", המכיר בזכותם של נפגעי מעשי טרור שנגרמה להם נכות צמיתה לקבל מהרשות הפלסטינית פיצויים לדוגמה (פיצויים עונשיים שמטרתם להעניש את הנתבע על התנהגות פסולה או מפרת חוק, בניגוד לפיצויים רגילים שנועדו לכסות על נזק בפועל. פיצויים אלו עשויים להיפסק גם ללא הוכחת נזק).

מדובר בשתי בקשות רשות ערעור על החלטות בתי המשפט המחוזיים ביחס לתביעות לפיצויים לדוגמה שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית כמתגמלת טרור.

בהליך אחד הוגשה התביעה על ידי נפגעת פעולות איבה שנקבעה לה נכות נפשית על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי לעניין חוק התגמולים. בהליך השני הוגשה תביעה של בני משפחתו של נפגע איבה שנרצח ואשר הוכרו במסגרת תביעת נזיקין שהגישו נגד המפגעים כניזוקים עקיפים. בתי המשפט המחוזיים דחו את טענות הרש"פ שביקשה לסתור את החלטות המוסד לביטוח הלאומי ואת קביעות בית המשפט בתביעת הנזיקין.

נשיא ביהמ"ש העליון ייצחק עמית, אליו הצטרפו השופטים יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ, קיבלו במלואה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, וקבעו כי לשון חוק פיצויים לדוגמה לנפגעי טרור ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים: מרגע שנקבע כי לנפגע טרור נגרמה נכות צמיתה- בין אם נקבעה על ידי ועדות המוסד לביטוח לאומי לפי חוק התגמולים ובין אם על ידי בית המשפט בתביעת נזיקין- הנפגע זכאי לפיצוי לדוגמה. הודגש, כי העובדה שהחוק נוקט לשון עבר ("נכות צמיתה שנקבעה") מעידה כי אין צורך לשוב ולדון בקיומה של הנכות או להוכיחה מחדש במסגרת תביעה לפיצויים לדוגמה.

ביהמ"ש העליון התייחס בפסק דין לכך, שחוק פיצויים לדוגמה אינו כולל הוראה המאפשרת להביא ראיות לסתור קביעת נכות. נקבע, כי מדובר ב"הסדר שלילי ומכוון" המבטא את תכליות החוק: פיצוי ראוי לנפגעי מעשי טרור והענשת הרשות הפלסטינית והרתעתה.

עוד נקבע, כי סכום הפיצוי לדוגמה הוא אחיד וקבוע, ואינו תלוי בשיעור הנכות הצמיתה, אלא בשאלה בינארית- האם קיימת נכות צמיתה אם לאו. בית המשפט הדגיש כי קביעת הנכות הצמיתה מתבצעת לאחר בירור מעמיק של מצבו הרפואי של הנפגע, בין אם בוועדות רפואיות של המל"ל ובין אם באמצעות חוות דעת מומחים רפואיים בבתי המשפט.

הנשיא עמית חזר וציין בפסק הדין: "הגם שמדובר בחוק חריג עד מאוד בנוף החקיקה הנזיקית, לשון החוק ברורה ומשרתת את תכליות החוק... במצב הדברים דהיום, חוק פיצויים לדוגמה הוא חלק מספר החוקים של מדינת ישראל, וקביעות בית משפט קמא – בדין הן".

פסיקה זו מהווה אבן דרך נוספת בפרשנות החוק שמטרתו היא כי הליך קבלת פיצויים לדוגמה מהרשות הפלסטינית כמתגמלת טרור יהיה מהיר, יעיל ונטול התדיינויות חוזרות ונשנות בין היתר גם בנוגע לקביעת נכות שנקבעה לפי חוק התגמולים או בתביעת נזיקין.