התקשורת הערבית בניתוח מרתק: הנושאים שיקבעו את הבחירות בישראל

באוקטובר, יכריעו המצביעים בישראל בכמה נושאים מרכזיים שנויים במחלוקת, ובראשם חקירת הכשלים שאפשרו את מתקפת חמאס ב-2023, שירות חובה צבאי לחרדים והכלכלה. כך פותח ערוץ אל ערבייה הסעודי את הסיקור על הפוליטיקה הישראלית.

מתקפת ה-7 באוקטובר

ישראלים רבים קראו להקמת ועדת חקירה רשמית ועצמאית שתבחן את הסיבות לכישלונות שקדמו למתקפה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר חמאס פתח במתקפה חסרת תקדים מעזה על דרום ישראל.

הפיגוע, הקטלני ביותר בתולדות ישראל, גרם לזעזוע לאומי עמוק שהשלכותיו עדיין ניכרות בחיים הפוליטיים, בחברה ובתודעה הקולקטיבית של המדינה.

מפלגות האופוזיציה אומרות כי הקמת ועדה זו תעמוד בראש סדר העדיפויות שלהן אם יעלו לשלטון, וציינו כי ישראל אימצה בעבר ועדות חקירה דומות בעקבות משברים לאומיים קודמים.

אבל ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחה את ההצעה הזו, ורואה במערכת הביטחון את האחראית לפיגועים.

אסטרטגיית ביטחון עתידי

במשך עשרות שנים, התבססה דוקטרינת הביטחון הישראלית על שלושה עקרונות עיקריים: עוצמת מודיעין, הרתעה וניהול מלחמות קצרות. אך זה השתנה לאחר 7 באוקטובר 2023.

הממשלה ניהלה מבצעים צבאיים ארוכי טווח, והיא עדיין כובשת חלקים נרחבים מרצועת עזה יותר משנתיים לאחר תחילת המלחמה שנגרמה עקב מתקפת חמאס, ולמרות הכרזת הפסקת האש, היא נותרה שברירית.

ישראל כובשת חלקים נרחבים מדרום לבנון, לאחר שתי מלחמות רצופות שניהלה שם נגד חיזבאללה, על רקע המלחמה ברצועת עזה והמלחמה נגד איראן. היא גם התקדמה לאזורים בסוריה לאחר נפילת שלטונו של בשאר אל-אסד, והודיעה על כוונתה להישאר שם.

הערוץ מציין כי צה"ל הקים "אזורי ביטחון" בלבנון, סוריה ועזה. בתוך ישראל, דוקטרינה חדשה זו מעלה שאלות לגבי יכולתה של המדינה לשמור על כוחותיה הצבאיים בכמה חזיתות בו זמנית.

מאז 2023, עשרות אלפי חיילי מילואים גויסו מספר פעמים, לעתים קרובות בעלויות משפחתיות ומקצועיות גבוהות, בעוד שמנהיגי הצבא ממשיכים להזהיר מפני מחסור באנשי צבא.

ישראל ספגה ביקורת גוברת בזירה הבינלאומית, כולל מצד ארצות הברית, בעלת בריתה הקרובה ביותר, בגלל המחיר האנושי והכלכלי של המלחמות.

דת, זהות ושירות צבאי חובה

לאור המחסור בכוח אדם, הוויכוח על פטור לחרדים משירות צבאי התפתח לדיון רחב יותר על זהותה של ישראל ואופייה של המדינה.

הערוץ מציין: "המפלגות החרדיות מכונת "דתיות-שמרניות" מבקשות לשמר את הפטורים המאפשרים לתלמידי ישיבה להימנע משירות צבאי, ויש להן את תמיכת מפלגת הליכוד של נתניהו, יחד עם שותפותיה לקואליציה ממפלגות הימין הקיצוני".

לעומת זאת, "רוב מפלגות האופוזיציה תומכות בביטול הפטורים הללו והצהירו כי יסרבו להשתתף בכל ממשלה הכוללת מפלגות חרדיות. המחלוקת אינה מוגבלת לסוגיית השירות הצבאי".

ימים ספורים לפני פיזור הכנסת, הממשלה היוצאת הציגה צעדים המעודדים הפרדה מגדרית בכמה מקומות ציבוריים, והעבירה חקיקה המדגישה את חשיבות לימוד התורה.

על פי הערוץ: "תומכי מדיניות זו רואים בהן חיזוק אופייה היהודי של ישראל, בעוד שמבקרים סבורים שהן דוחפות את המדינה לחיזוק ההשפעה הדתית בחיים הציבוריים ואינן משקפות את עמדותיה של רוב האוכלוסייה".

יוקר המחיה

למרות שסוגיות ביטחוניות שולטות בוויכוח הפוליטי, הכלכלה היא דאגה מרכזית עבור מצביעים רבים.

למרות צמיחה כלכלית חזקה, כאשר התמ"ג של ישראל הוכפל ביותר מפי שניים מאז שנת 2000 והאבטלה נותרה ברמות נמוכות מבחינה היסטורית, הישראלים עדיין מתמודדים עם עלויות מחיה מהגבוהות בעולם.

על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), ישראל היא בין שלוש המדינות היקרות ביותר מבחינת עלות הצרכים היומיומיים הבסיסיים, ובמיוחד מזון ודיור.

כלכלנים סבורים כי עליית המחירים נובעת מבעיות מבניות כרוניות, כולל מחסור בדיור, הגבלות סחר ותחרות חלשה במגזרים מרכזיים.

הפופולריות של נתניהו יורדת

רוב סקרי דעת הקהל מצביעים על כך שסיכויי נתניהו לשמור על השלטון ירדו, לאחר שתדמיתו הביטחונית נפגעה בעקבות מתקפת חמאס, למרות תמיכתם המתמשכת של חלק גדול מהישראלים במלחמות שניהלה ממשלתו.

"הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט בולט כאחד המתמודדים המובילים, לצד ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד, כמו גם שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן" צוין בערוץ.