בעולם לומדים מישראל איך להתמודד עם אסון המוני לאחר מתקפת 7 באוקטובר

מחקר חדש שבחן את תפקודו של בית החולים אסותא אשדוד במהלך מתקפת 7 באוקטובר 2023 מציג תמונת מצב מפורטת על התנהלות של מרכז רפואי אזרחי תחת מתקפה רב-זירתית ממושכת. המחקר, שפורסם על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת לינשופיק בשוודיה ומרכז רפואי אסותא, מבוסס על ראיונות עומק עם 19 אנשי צוות רפואי וניהולי, ומציע תובנות מעשיות להיערכות בתי חולים בעולם לעימותים מזוינים ממושכים ולמצבי חירום רחבי היקף.

בניגוד לאירועי טרור נקודתיים שאליהם התרגלו מערכות הבריאות במדינות שונות בשנים האחרונות, מתקפת 7 באוקטובר נפרסה על פני שעות רבות ובמוקדים רבים, כאשר האזור הסובב את בית החולים נותר תחת אש פעילה. אמבולנסים התקשו להגיע אל הפצועים, מערכות התקשורת קרסו, ולצוותים הרפואיים חסר מידע מהימן על הנעשה בשטח, והם נאלצו להסתמך על דיווחים מקוטעים מפצועים, מחיילים ומהרשתות החברתיות.

למרות הכאוס, חדר המיון הממוגן של בית החולים אפשר להמשיך את הפעילות הרפואית ללא צורך במעבר למרחבים מוגנים חלופיים. החוקרים מצאו כי הגורם המרכזי שמנע קריסה לא היה טכנולוגיה מתקדמת, אלא אימונים תכופים שביצעו אנשי הצוות לאורך שנים, מה שאפשר לרופאים, לאחיות ולעובדי המנהלת לתפקד באופן אינסטינקטיבי ולהתמקד בפתרון בעיות מבצעיות תוך כדי תנועה.

עם זאת, תנאי האמת חשפו נקודות תורפה משמעותיות. אנשי צוות רבים מצאו את עצמם קרועים בין קריאה לשירות מילואים לבין חובתם להתייצב בבית החולים, בעוד אחרים היססו לעזוב את בתיהם משום שמשפחותיהם היו בסכנה. אנשי מנהלת שאחראים על רישום פצועים לא יכלו להגיע לעבודה, ותוכניות לפינוי חולים מאושפזים כדי לפנות מיטות במיון התבררו כבלתי ישימות משום שאזורים אחרים בבית החולים לא היו ממוגנים מפני פגיעת טילים.

נקודה בולטת נוספת שעולה מהמחקר היא המחסור במידע מבצעי. הצוותים רפואיים התקשו להעריך את היקף האירועים בחוץ, והופתעו לגלות בדיעבד שחדר המיון באסותא אשדוד יכול היה לקלוט ולטפל במספר רב של פצועים נוספים, בעוד מוקדים אחרים ברחבי הארץ קרסו תחת עומס. החוקרים מדגישים כי הדבר מצביע על צורך בניהול ובחלוקה חכמה יותר של פצועים בין בתי חולים שונים בעת משבר לאומי.

מחברי המחקר מציינים כי המסקנות רלוונטיות כיום למדינות רבות באירופה ובצפון אמריקה, שנאלצות להעריך מחדש את מוכנות העורף על רקע המתיחות הגיאופוליטית העולמית והמלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון. המלצות המחקר כוללות קיומם של אימונים מציאותיים יותר המדמים אתגרי לוגיסטיקה מורכבים, הידוק התיאום בין מערכת הבריאות האזרחית לגורמי הביטחון, מציאת פתרונות שינוע מאובטחים לצוותים רפואיים, ויצירת מנגנונים מתקדמים לשיתוף מידע מבצעי בין מוסדות רפואיים בזמן אמת.

"ההשקעה של זמן ומאמץ בהכנות מתקדמות במשך שנים רבות הצילה את חייהם של חיילים ואזרחים", אמר מקסימיליאן נרלנדר, המחבר הראשי של המחקר, שפורסם על ידי אוניברסיטת קיימברידג'.

"אני חושב שאנחנו יכולים לומר בבטחה שתרבות חזקה של מוכנות, אשר תורגלה היטב עם תהליכים שכולם הכירו היטב, בהחלט תרמה להצלת חיים ב-7 באוקטובר, כאשר המשבר פרץ", אמר.

מתברר כי בית החולים ערך תרגילים כל שלושה חודשים לאירועים של נפגעים המוניים. נרלנדר אמר: "תרבות המוכנות החזקה שראינו באסותא ובישראל כולה בהחלט יכולה לשמש השראה למקבלי החלטות ולמטפלים בבריטניה ובמקומות אחרים לאמץ גישה ותרבות של מוכנות שיכולות להציל חיים בעתיד".

המחקר מציין כי בעוד שבתי חולים רבים בעולם טיפלו באירועי נפגעים המוניים - בעיקר פיגועי לונדון ב-2005, מתקפות פריז ב-2015, הירי באורלנדו ב-2016 והירי בלאס וגאס ב-2017 - אף אחד מהאירועים הללו לא איים ישירות על בתי החולים עצמם.

אסותא אשדוד ובתי חולים קרובים אף יותר לעזה, כמו המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, היו בטוחים, אך עדיין היו תחת איום מתמיד מפגיעת טילים באותו היום.

"מתברר יותר ויותר שבשלב מסוים בעתיד, חלקים אחרים של העולם יתמודדו עם אותו סוג של לוחמה אסימטרית בעצימות גבוהה כמו ישראל ב-7 באוקטובר", אמר נרלנדר. "התקווה שלי במחקר הזה היא שהטרגדיה של אותו יום תוכל להפוך לידע שיכול להציל חיים ולמנוע סבל בעתיד, בכל מקום בו יתרחש".