חשיפה: כבר 67,000 בוגרי החינוך החרדי עשו את זה - המסלול שמכפיל את ההכנסה במגזר

שוק התעסוקה הנוכחי כיום, מציב דרישות סף ברורות, כאשר השכלה גבוהה מהווה במקרים רבים תנאי בסיסי לקבלה למשרות איכותיות ולהתקדמות מקצועית. מציאות זו משתקפת היטב בפערי השכר והתעסוקה, והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שפועלת לא מעט להכשרת התנאים למען החרדים, מתוך כבוד לערכים במגזר, חושפת את הנתונים ואת התמונה המלאה.

 נתוני הלמ"ס מהשנים האחרונות מצביעים על מגמה ברורה של השתלבות. פעולות הנגשה של ות"ת ומל"ג, יחד עם תהליכים פנימיים בחברה החרדית עצמה, הובילו לכך שמספר הסטודנטים בוגרי החינוך החרדי יותר משולש במהלך העשור וחצי האחרונים- מכ-5,500 סטודנטים בשנת תשע"א לקרוב ל-19,000 בשנת תשפ"ה. במקביל, כ-67,000 אקדמאים בוגרי החינוך החרדי כבר סיימו את לימודיהם ונקלטו בשוק התעסוקה. אחוז התעסוקה בקרב בוגרי התארים עומד על למעלה מ-85%, והשכר הממוצע שלהם גבוה משמעותית מהשכר הממוצע בכלל הציבור החרדי- פי שניים בקרב גברים מועסקים, ופי 1.5 בקרב נשים מועסקות. מגמה זו ממשיכה גם ללימודים מתקדמים, כאשר כ-3,000 סטודנטים בוגרי החינוך החרדי לומדים כיום לתואר שני וכ-200 דוקטורנטים משולבים במחקר.

על אף הנתונים הללו, עבור מתעניינים רבים, החסם המרכזי בדרך לאקדמיה טמון בחוסר במידע מדויק אודות תנאי הקבלה והמסלולים האפשריים. לעיתים, חוסר ידע זה מוביל לבחירות לא מדויקות במוסדות הלימוד או להימנעות מוחלטת מהרשמה. כדי לתת מענה לצורך הממשי במידע אמין ומבוסס, המועצה להשכלה גבוהה מרכזת ומנגישה עבור בוגרי החינוך החרדי תמונת מצב מקיפה ועדכנית הכוללת את תנאי הקבלה, מסלולי המכינות, פתרונות הסיוע והמלגות השונות.

כנסו לקבלת פרטים נוספים >>

הצעד הראשון: ייעוץ ב"זרקור" לפני שבוחרים

לפני שצוללים לפרטים המעשיים, מומלץ להכיר שלב מקדים וחשוב: קבלת ייעוץ מקצועי שיסייע במיפוי היכולות והכוונת המועמדים לבחירה המדויקת ביותר עבורם.

לשם כך פועלת תכנית "זרקור" מטעם המל"ג. תכנית זו מופעלת ע"י עמותת אלומה ומציעה ייעוץ וליווי אישי לסטודנטים חרדים ללא תשלום ובפריסה ארצית.

היועצים והיועצות בתכנית לא רק בודקים לאן אפשר להתקבל, אלא מסייעים להבין מה באמת מתאים: תחום הלימודים, המוסד, הצורך במכינה, האפשרות למלגה, וגם- האם יש לתחום שנבחר עתיד תעסוקתי אמיתי. הליווי ממשיך גם אחרי ההרשמה: רכזי "זרקור" מלווים את הסטודנטים לאורך התואר, ומסייעים גם בהתמדה בלימודים וגם בהכנה לשוק העבודה בסיום.

בלי בגרות מלאה? מכינות הם המפתח

עבור גברים רבים, היעדר בגרות מלאה הוא החשש המרכזי. תעודת בגרות מלאה אכן מהווה תנאי סף רשמי לקבלה ללימודים אקדמיים, אך זה לא אומר שאין אפשרות אחרת.

המכינה הקדם אקדמית השנתית מהווה חליף לבגרות מלאה לצורך קבלה ללימודים אקדמיים. המכינה מתחלקת לשלושה תחומי דעת - מדעי הרוח והחברה, מדעי הטבע והחיים, והנדסה ומדעים מדויקים - בהתאם לתואר המבוקש. מי שאין לו בכלל 12 שנות לימוד, או שיש לו פחות משבע יחידות בגרות, מתחיל בשלב ה"קדם-מכינה", במרבית המוסדות, שלב זה משולב כחלק מובנה מתהליך הרישום עבור גברים חרדים, במסגרת מסלול רציף הכולל קדם-מכינה ומכינה שנתית. המסלול נמשך לרוב כשנה קלנדרית אחת ומציע תהליך הדרגתי ומקיף, המקנה לסטודנטים את הכלים הנדרשים להשתלבות מוצלחת באקדמיה.

רוצים להתחיל ללמוד מהבית? הכירו את מבחן מימ"ד.

עמידה בציון הסף של מבחן מימ"ד מאפשרת דילוג על שלב ה"קדם-מכינה" וקבלה ישירה למכינה השנתית. אפשר להתכונן למבחן באופן עצמאי, ולפי הצורך אף ללמוד קורסי הכנה באתר אשכולות ללא עלות, ולהיבחן במרכזי מאל"ו הפזורים בארץ. חשוב לדעת שההכרה במבחן ובציון הסף משתנה ממוסד למוסד, ולכן מומלץ לבדוק מראש מול המוסד שבו רוצים להתקבל.

ללמוד מכינה במקום אחד ולהתקבל לאחר

במקרים רבים ניתן ללמוד מכינה שנתית במוסד אחד ולהשתמש בציונים כדי להתקבל למוסד אחר. חשוב לדעת: ההכרה ההדדית אינה אוטומטית. ככלל, אוניברסיטאות מכירות במכינות של אוניברסיטאות ומכללות מכירות במכינות של כלל המוסדות האקדמיים (בכפוף לתחום מסלול הלימודים), אך חובה לבדוק מראש מול המוסד בו רוצים ללמוד לתואר.

בעלי תעודת הוראה ורוצים להתקדם לתואר?

מי שכבר מחזיק בתעודת "מורה מוסמך בכיר" ומעוניין בתואר B.Ed בחינוך והוראה, יכול להשתלב במסלול השלמה מקוצר ולסיים תואר תוך שנה עד שנתיים בלבד. כדאי לברר במגוון המכללות לחינוך.

עבור נשים המסלולים לעיתים קצרים יותר

גם עבור נשים קיימים היום מסלולים מוגדרים, בהתאם לרקע הלימודי:

בעלת בגרות מלאה יכולה להשתלב ישירות במגוון תוכניות לימוד בכלל המוסדות בארץ.

מי שסיימה מבחני חוץ (סאלד), או שיש בידה בגרות חלקית מקבילה, יכולה להירשם למכינה מקוצרת באורך סמסטר אחד בלבד המשמשת תחליף מלא לבגרות.

בעלת תעודת הוראה "מורה מוסמך בכיר" פטורה כליל ממכינה: השילוב בין תעודת ההוראה לבין ציוני מבחני סאלד מהווה תחליף מלא לבגרות, ופותח דרך לכל תואר אקדמי לפי בחירה, ובכלל זה גם למסלול B.Ed מקוצר לתואר בחינוך תוך שנה עד שנתיים.

מי שאין לה אף אחד מהנתונים הללו, יכולה להתחיל במכינה קדם-אקדמית שנתית, בדיוק כמו במסלול לגברים.

כנסו לקבלת פרטים נוספים >>

למעלה מ-100 תוכניות ייעודיות לחברה החרדית

בשנים האחרונות התרחב מאוד מספר התוכניות הייעודיות לחרדים, היום קיימים למעלה מ-100 כאלה, בפריסה ארצית, בהפרדה ובהתאמה תרבותית. המשמעות היא שלצד המענים האקדמיים, קיימת גם הבנה של הצרכים התרבותיים של הסטודנטים בוגרי החינוך החרדי- לא צריך לוותר על אורח החיים כדי ללמוד תואר.

איזה תחום כדאי לבחור?

השאלה "מה ללמוד?" חשובה לא פחות מהשאלה "איך מתקבלים?", שכן יש לה השפעה ישירה על העתיד המקצועי. טרם קבלת ההחלטה, חשוב להכיר את סדרי העדיפויות לתחומי הלימוד שקבעה המל"ג. סדרי עדיפויות אלו נועדו לתעדף באופן מכוון מקצועות מוטי-תעסוקה ונדרשים כיום במשק.

בחירה מושכלת בתחום לימודים בעדיפות גבוהה היא בעלת ערך רב: היא מעניקה לבוגרים יתרון משמעותי עם היציאה לשוק התעסוקה, מקנה עדיפות בקבלת מלגת "טנא" ותמיכת מעטפת מוגברת מצד המוסד האקדמי לאורך שנות התואר. מאחר שבחירה מדויקת מראש מהווה מפתח לאופק תעסוקתי יציב, בדיקה מוקדמת ויסודית של תחומי הלימוד בטרם הרישום משפרת דרמטית את הסיכוי להשתלב בתפקידים איכותיים ולהתקדם בהמשך הדרך.

מעטפת לאורך הדרך - לא רק בשלב הקבלה

הכניסה לתואר היא רק ההתחלה. פערים לימודיים, עומס מטלות, שפה אקדמית חדשה ולעיתים גם הצורך לשלב לימודים עם עבודה ומשפחה - כל אלה אתגרים אמיתיים. לכן, מעבר לליווי במסגרת "זרקור", הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג מתקצבת את המוסדות האקדמיים למתן מעטפת ייעודית לסטודנטים בוגרי החינוך החרדי. התקצוב משמש בין היתר לרכזים ייעודיים, שיעורי תגבור, סיוע כלכלי ופעילויות חברתיות מותאמות.

כל אלו על מנת שהסטודנטים יוכלו להתרכז בלימודים בראש שקט ככל הניתן.

וגם הכסף לא חייב להיות חסם

לצד המעטפת הלימודית, יש גם מענה כלכלי.

מלגת "טנא" מיועדת לבוגרי החינוך החרדי בתואר ראשון ובתארים שניים נבחרים, כאשר בחירה בתחום עדיפות מעניקה יתרון בקבלתה.

לצידה מלגת "מיל-GO" של המל"ג מציעה סיוע כלכלי לתלמידי תואר ראשון ולתלמידי מכינות בכל המערכת. ללומדים במכינה קדם-אקדמית מוכרת קיימת גם מלגה בגובה שכר הלימוד הנקראת מלגת "ראויים לסיוע"- כדאי לבדוק מול מנהלי המכינות.

ולמי שממשיכים לתארים מתקדמים- יש גם מלגות הצטיינות לתואר שני מחקרי, לדוקטורט, ואף למי ששוקלים להצטרף לסגל האקדמי עצמו.

ואחרי התואר הראשון?

תואר שני הוא לא רק "עוד תעודה", הוא מהווה דרך להתקדמות מקצועית, לפיתוח מומחיות, להשפעה ולשדרוג בשכר.לא מעט בוגרים ממשיכים הלאה. כאמור, כ-3,000 סטודנטים חרדים לומדים כיום לתואר שני, וכ-200 כבר עוסקים במחקר במסגרת לימודי הדוקטורט. כדי לדעת לאיזה תואר שני כדאי להתקדם חשוב להכיר את שתי הדרכים העיקריות:

הראשונה- תואר שני עיוני ללא תזה: מסלול ממוקד המעניק ידע מקצועי

מעמיק וכלים פרקטיים. הוא מצוין להתקדמות מקצועית ולפתיחת דלתות לתפקידים בכירים במגזר הציבורי

והפרטי וכן לשדרוג השכר.

השנייה- תואר שני מחקרי עם תזה: מסלול הכולל כתיבת עבודה מחקרית עצמאית ומקורית (תזה). התזה היא עבודת מחקר מעמיקה שבה חוקרים נושא ספציפי בליווי מרצה מומחה, והיא מהווה "כרטיס הכניסה" לעולם המחקר האקדמי ולמי ששואף להמשיך לדוקטורט.

הידע הוא הצעד הראשון

התמונה שמצטיירת ברורה: מסלולי הכניסה לאקדמיה עבור בוגרי החינוך החרדי הפכו נגישים ומגוונים יותר מאי פעם. קיימים מסלולי כניסה מגוונים, מכינות, תוכניות ייעודיות, מלגות וליווי אישי לכל שלב בדרך. מי שרוצה לצאת לדרך הזו לא צריך לעשות זאת לבד, וכדאי שיתחיל דווקא מהמקום הכי בסיסי: לברר, לשאול, ולפנות לייעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטה.

היכרות מוקדמת עם האפשרויות עשויה להשפיע במידה רבה על הצלחת התהליך. ייעוץ מקצועי במרכזי "זרקור", בחינה של דרישות הקבלה, התאמה בין תחום הלימודים לשאיפות המקצועיות ובירור הזכאות למלגות ולתוכניות תמיכה מאפשרים לקבל החלטה מושכלת ולצמצם אי ודאות.

האפשרויות כבר קיימות, והצעד הראשון הוא להכיר אותן ולבחון כיצד ניתן להפוך אותן למסלול ממשי של התפתחות מקצועית ואישית.

כנסו לפרטים נוספים >>