לבנון רוצה נסיגה, זה מה שישראל דורשת בתמורה

משלחות אמריקאיות, לבנוניות וישראליות יפתחו היום סבב משא ומתן ארוך ונרחב ברומא. גורם אמריקאי אמר כי הצדדים נכנסים לדיונים אלה במומנטום רב, "בעקבות השקת אזור הפיילוט הראשון בדרום לבנון והפגישה הטובה שנערכה בשבוע שעבר בין הנשיא עאון לנשיא טראמפ".

הצד הלבנוני רואה בפריסת צבא לבנון באזור הניסיוני הראשון צעד מוצלח, לבנון שואפת להרחיב את הפריסה לאזורים נוספים שמהם ייסוג צה"ל.

עד כה, וושינגטון וירושלים טרם סיפקו הערכה מדויקת ומלאה לפעילות צבא לבנון, ובמיוחד בנוגע למניעת חזרתם של פעילי חזבאללה לאזורים הניסיוניים הללו. הערכה זו תהווה נדבך קריטי בבחינת הפריסה הצבאית הנוספת הלבנונית, כאשר העיקרון נותר בעינו: הצלחה לבנונית מקבילה לנסיגה ישראלית, במסגרת המשוואה המוכרת של "צעד אחר צעד".

ערוץ אל ערביה דיווח כי צבא לבנון נענה לדרישות האמריקאיות והישראליות, ולא חזר על השגיאה בשנה שעברה מדרום לנהר הליטני, אז הכוחות הלבנוניים לא חשפו את הנשק של חזבאללה והארגון הצליח להבריח ציוד חדש.

בינתיים לבנון נקטה צעדים משמעותיים בנמל התעופה הבינלאומי בביירות והחלה להדק את הפיקוח בנמלים הימיים למניעת הברחת אמצעי לחימה מאיראן, אך גבול לבנון-סוריה נותר בעיה חמורה. לפי ההערכות בארה"ב, ההתבססות של איראן וחזבאללה בסוריה והגבול הפתוח מאפשרים הברחות נרחבות.

סוגיה הומניטרית ומורכבת נוספת שתעלה על שולחן הדיונים היא תיק האסירים, העצורים, הנעדרים וגופות ההרוגים. לבנון דורשת את שחרורם של מחבלי חיזבאללה בבתי הסוהר בישראל והשבת גופות הרוגים בעימותים מול כוחות צה"ל.

מנגד, ישראל מציגה פרטים הנוגעים ליהודים שנחטפו בביירות במהלך שנות ה-80 בתקופת מלחמת האזרחים, חוסלו וגופותיהם הוסתרו. בדומה ללבנונים ואחרים שנעלמו בשנים 1975–1991.

לפי מידע שפורסם, רשימת היהודים שנחטפו בביירות בשנות ה-80 כוללת את ראש הקהילה היהודית בלבנון, יצחק ששון, מזכיר הקהילה סלים ג'מוס, ארבעה בני משפחה אחת, וכן משפחות נוספות. מרביתם נעלמו במערב ביירות כאשר תנועות כמו אמל וחזבאללה שלטו באזורים אלו.