בגיל 58: נפטר המחנך הרה"ח ר' אהרן מתתיהו זלצמן ז"ל

אבל כבד ירד על שכונת רמות בעיר ועל קהילת חסידי ויז'ניץ עם היוודע דבר פטירתו של הרה"ח רבי אהרן מתתיהו זלצמן ז"ל, מחשובי חסידי ויז'ניץ, מרביץ תורה ותיק ומחנך דגול, שנפטר לאחר שנים של התמודדות שקטה ומעוררת השראה עם מחלה קשה, והוא בן 58 בלבד בפטירתו.

המנוח ז"ל נולד בירושלים בט' בסיון תשכ"ח, לאביו הרה"ח רבי ישראל זלצמן ז"ל, בן הרה"ח רבי דוד זליג ז"ל, ממשפחת חסידי קרלין-סטולין. כבר בצעירותו בלט במידותיו הטובות ביראת שמים ובאהבת התורה.

את חק לימודיו עשה בתלמוד תורה ובישיבה הקטנה "חיי עולם", ובהמשך למד בישיבה הגדולה בית ישראל ודמשק אליעזר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק.

בגיל בר מצווה הגיע עם אביו אל האדמו"ר בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ זצ"ל לצורך הנחת תפילין. האדמו"ר הבחין כי הנער חובש כובע לבד עגול, ושאל את אביו אם יסכים שבנו יעבור ללבוש את הכובע החסידי.

האב הסכים מיד, הגבאים הוציאו עבורו כובע סאמט מחדרו של הרבי, ומאותו רגע נקשר רבי אהרן מתתיהו ז"ל בכל נימי נפשו לחצר ויז'ניץ, קשר שנמשך לאורך כל חייו.

בהמשך היה מהתלמידים המקורבים והמובהקים של בעל ה"ישועות משה" זצ"ל. הוא נסע עמו לערד שם היה נופש האדמו"ר זצ"ל, למד עמו בחברותא וזכה לקרבה מיוחדת. גם לאחר הסתלקות רבו נשאר קשור בכל לבו לאדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, ולא היה כמעט אירוע או ''טיש" בחסידות שבו לא השתתף. בני המשפחה מספרים כי זכה ליחס אישי וחם במיוחד מהרבי, שקיבל אותו בביתו בחיבה מיוחדת.

לאחר נישואיו התגורר במשך מספר שנים בצפת, שם עסק בין היתר כמשגיח כשרות ובתחומים ציבוריים נוספים.

כששב להתגורר בעיר, בשכונת רמות, קיבל הכוונה ישירה מהאדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שאמר לו כי ייעודו האמיתי הוא להיות מלמד תינוקות של בית רבן.

בעקבות הדברים החל ללמד בתלמוד תורה "אחיעזר" בבית וגן, ובהמשך עבר בהדרכת הרבי לתלמוד תורה "חיי עולם", שם הפך לדמות חינוכית נערצת במשך שנים רבות.

עמיתיו ותלמידיו מספרים כי הייתה לו שיטה ייחודית ללימוד הקריאה, וכי "לא היה ילד שלא ידע לקרוא אצלו". גם לאחר שעות הלימודים היה מקדיש מזמנו לשיעורים פרטיים, מתוך רצון שכל ילד יצליח.

אחד האירועים שנחרתו בזיכרון תלמידיו היה לאחר אסון משפחת גרוס. אחד מהילדים שנפגעו באסון למד בכיתתו, וכאשר שב ללימודים לאחר החלמתו, קיבל אותו רבי אהרן מתתיהו ז"ל בשירה וברגש רב יחד עם חבריו לכיתה, רגע שנשאר חקוק בלב בני המשפחה והתלמידים, ששמעו שוב ושוב את ההקלטה מהשירה מעוררת האמונה.

בני משפחתו מספרים כי לצד אהבת התורה והחינוך, הצטיין במיוחד במצוות כיבוד הורים.

לדבריהם, למרות עיסוקיו הרבים היה מגיע לעיתים קרובות לבית הוריו, דואג לכל מחסורם, קונה עבורם את כל הנדרש ומעניק להם יחס של מסירות יוצאת דופן.

לפני כחמש שנים, בתקופת הקורונה, חלה ל"ע במחלת הסקלרודרמה, מחלה אוטואימונית קשה שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו.

למרות הייסורים הקשים, בני משפחתו מספרים כי מעולם לא התלונן. גם בתקופות הקשות ביותר הקפיד שלא להסיר את כיפתו, שמר על הנהגותיו, והמשיך להקרין אמונה, שמחה וחיזוק לסובבים אותו.

רק בחודש תמוז האחרון השתתף בחתונת בתו, רקד עמה למרות חולשתו הרבה ושימח את בני המשפחה במסירות מעוררת השתאות.

מלבד היותו מחנך ומלמד, היה המנוח ממייסדי שיעור תורה ברבים, גבאי שפעל לבניית והקמת בית הכנסת ויז'ניץ ברמות ד', ונחשב לאחת הדמויות האהובות והמשפיעות בקהילה.

מכריו מספרים כי חייו היו שילוב נדיר של אהבת תורה, אהבת ישראל, ענווה, מסירות מיוחדת לתלמידים, דבקות ברבותיו ומאור פנים לכל אדם באשר הוא.

המנוח הותיר אחריו את רעייתו, אחד עשר ילדים, מהם ארבעה שעדיין בבית ההורים, ובהם זוג תאומים בחורים, וכן חתנים, נכדים ובני משפחה רבים ההולכים בדרך התורה והחסידות.

מסע הלווייה היום (שלישי) בשעה 12:30 מבית הלוויות שמגר לעבר הר הזיתים, שם ייטמן למנוחת עולמים.

בני המשפחה יושבים שבעה בבית המנוח, ברחוב רובין 40, רמות ד'.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.