קרב חסר תקדים על המקומות הריאליים בליכוד | מפת הכוחות - והסערה במפלגה

הלילה (בין שני לשלישי) פסק בית הדין העליון של תנועת הליכוד ברוב של 4 מול 1 והפך את החלטת הוועידה: חברי כנסת, שרים וסגני שרים מכהנים ולשעבר לא יוכלו להתמודד במחוזות בפריימריז הקרובים. 

בכך בלם בית הדין את המהלך שקידמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ועדת החוקה של התנועה השר חיים כץ, שאושר בוועידה ברוב זעום של חמישה קולות בלבד. בית הדין קבע כי שינוי כללי המשחק ופתיחת המחוזות בפני ח"כים משנים מהותית את חוקת הליכוד, ובוצעו תחת פגמים מהותיים בהצבעה.

מהי משמעות ההחלטה ואיך היא תשפיע על הפריימריז ועל הרשימה הבאה? 'בחדרי חרדים' עושה סדר בדרמה

נתניהו וחלק מחברי 'הליכוד' במליאהצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בכנסת ישראל מכהנים כיום 36 חברי כנסת ושרים מטעם הליכוד (מלבד ראש הממשלה נתניהו), חלקם נכנסו לתפקידם במסגרת החוק הנורווגי. 

ראש הממשלה נתניהו, שביקש וקיבל מהוועידה 8 שריונים ברשימה (במקומות 5, 9, 11, 15, 18, 23, 26 ו-29), העניק כ"פיצוי" לסיעה את סעיף המחוזות, כדי שגם לח"כים המכהנים שחששו מהרשימה הארצית הצפופה יהיה סיכוי להשתבץ מחדש.

כעת, משנפסל הסעיף והמצב שב לקדמותו, הנוסחה המתמטית מייצרת מרחץ דמים פוליטי:

• לפי ממוצע הסקרים העדכני, מפלגת הליכוד מקבלת כ-23 מנדטים.

• מתוך 8 השריונים של נתניהו, 6 ממוקמים בתוך 23 המקומות הראשונים.

• בחישוב פשוט: 23 מנדטים בסקרים, פחות נתניהו עצמו ופחות 6 המשוריינים - משאירים 16 מקומות ריאליים בלבד ברשימה הארצית.

פריימריז בליכודצילום: דוד כהן, פלאש 90

יש לציין כי חברי הכנסת המכהנים יכולים תיאורטית להתפטר מתפקידם בכנסת כדי להתמודד במחוזות - אך אם יעשו זאת, לא יזכו למימון הפריימריז לו זכאים ח"כים מכהנים, ומעמדם בתוך המפלגה עלול להיחלש.

גם אם הליכוד יתחזק ל-30 מנדטים, המקומות ה-27, ה-28 וה-30 משוריינים למחוזות הגיאוגרפיים (השפלה, ירושלים, יו"ש, תל אביב-דן, הגליל והעמקים), שמהם הח"כים המכהנים חסומים כעת.

נתניהו בסיעת הליכודצילום: Yonatan Sindel/Flash90

אם כך, במצב שנוצר, 36 שרים וח"כים ייאבקו על מקומם:

• השרים המכהנים: יריב לוין, אלי כהן, דוד אמסלם, יואב קיש, ניר ברקת, מירי רגב, מיקי זוהר, אבי דיכטר, ישראל כ"ץ, שלמה קרעי, עמיחי שיקלי, עידית סילמן, חיים כץ, גילה גמליאל ומאי גולן.

• חברי הכנסת: אמיר אוחנה, דוד ביטן, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אלי דלל, אופיר כץ, אריאל קלנר, אתי עטיה, עמית הלוי, צגה מלקו, אושר שקלים, קטי שטרית, משה פסל, ששון גואטה, אביחי בוארון ועפיף עבד.

אי-הוודאות במפלגה נמצאת בשיאה והלחץ נותן את אותותיו בשטח: הבוקר קיבלו השרים הודעה על כינוס הקבינט לדיונים בנוגע לעזה, אך בעקבות תלונות שרים על כך ש"יש כנסי פריימריז", בוטלה הישיבה ונדחתה ליום חמישי.

השר חיים כץצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מתוך השריונים שביקש נתניהו, מסתמנים כבר מספר דילים והבטחות פוליטיות: ראש הממשלה הבטיח את אחד השריונים לשר חיים כץ, ויש הטוענים שהשריון יעבור לח"כ אתי עטיה המקורבת לשר, או לחילופין שגם היא תקבל שריון בנוסף אליו. שריון נוסף מיועד לשר גדעון סער עקב החיבור למפלגתו 'תקווה חדשה', וייתכן שגם ח"כ מישל בוסקילה, שהפך לאחרונה לסגן שר החוץ, יקבל שריון מטעמו של סער.

אריק זיוצילום: באדיבות המצלם

בראיון ל'בחדרי חרדים', מצנן אריק זיו, עורך אתר 'ליכודניק', את התרחישים על מרידות בתוך הסיעה, אך מודה כי מדובר בסיר לחץ שטרם נראה: "אין ספק שיש פה סדר גודל של מועמדים שרצים בארצי וכמות גדולה מהם - 10 עד 12 איש פשוט לא יעברו. זה משמעותי מאוד מבחינתם אישית, אבל הפעיל או המתפקד בבית פחות נרעש מזה. הדרמה היא כולה של חברי הכנסת המכהנים, שבגלל החוק הנורווגי נוצרה אינפלציה חסרת תקדים של רצים בארצי. הניסיון לאפשר להם להתמודד למחוזות היה 'קצת יותר מדי', ולכן הוא נפל בבית הדין".

בימים האחרונים עלו טענות כי ח"כים מכהנים שיבינו כי סיכוייהם להשתלב ברשימה קלושים, עשויים "לשבור כלים", למרוד בנתניהו או לנסות להוביל מהלכים שונים. זיו דוחה את התרחישים הללו על הסף ומבהיר כי מדובר בדיבורים בעלמא: "מי שרצה להיות מורד - כבר הלך. אם מישהו ייפגע עכשיו ויחליט שהוא הולך לתמוך ברשימה אחרת, איזו משמעות יש לזה? אין לזה שום משמעות. היו דיבורים בחלומות של אנשים על הצבעות אי-אמון או מהלכים פוליטיים, אבל הכנסת כבר התפזרה ונקבע מועד לבחירות. אין חיה כזאת. המהלך היחידי שהיה אפשר לעשות, וגם חלון הזמנים שלו כבר נסגר, הוא ששליש סיעה יפרוש וייקח את המימון. כיום זה כבר אירוע מת".

אבי בלוט וישראל כ"ץצילום: פלאש 90

סביב הניסיונות של שרים וחברי כנסת לבלוט ולגרוף עניין תקשורתי לקראת הפריימריז - כפי שטענו גורמים שונים ביחס להודעתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ על החלפת מפקד פיקוד המרכז זיו טוען כי הציבור והמתפקדים אינם נופלים בפח הזה: "ישראל כץ בסך הכול נגרר לסיטואציה בריאיון והוציא הודעה על משהו שכבר הודיעו עליו קודם כהמלצת רמטכ"ל". 

"האם אנשים ינסו לעשות ספינים וכותרות בתקופת הפריימריז? אני מעריך שכן, אבל אין לזה שום משמעות והבחירות לא ייקבעו לפי זה. בסופו של דבר, המתפקדים מצביעים לפי מה שהמועמד מייצג והאם הוא מתאים לאג'נדה שלהם. עוד לא פגשתי מתפקד אחד ששינה את דעתו בגלל ספין שראה בתקשורת".

משה כחלוןצילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90

גזרה חמה נוספת היא שמונת השריונים שקיבל נתניהו, שיוצרים תסכול בקרב חברי המפלגה. בעוד בתקשורת נפוצו שמועות וספינים על ניסיונות להביא דמויות כמו משה כחלון, או דמויות ביטחוניות וציבוריות בולטות, זיו מציע מבט מפוכח בהרבה על מפת השריונים: "אני מעריך שמשה כחלון לא יהיה ברשימת הליכוד. לא שמעתי את נתניהו אומר שהוא רוצה אותו, שמעתי בעיקר ספינים בתקשורת". 

זיו מוסיף: "כחלון, ארדן או איילת שקד יכולים אולי לייצר כוח של 4-5 מנדטים אם ירוצו יחד כמפלגה נפרדת, אבל לא כבשורת הרענון של הליכוד"

יוסי פוקסצילום: Chaim Goldberg/Flash90

לדברי זיו, השריונים של נתניהו יהיו שילוב של התחייבויות פוליטיות טכניות לצד הפתעות מהכוורת הקרובה: "חלק מהשריונים הם טכניים לחלוטין - כמו ההסכמים מול גדעון סער ותקווה חדשה כדי לשמור על מימון המפלגות". 

"לגבי יתר השריונים, אני לא אשתומם אם נראה שם שמות כמו מזכיר הממשלה יוסי פוקס, ששוריין בפעם הקודמת אך במקום יותר נמוך, או דמויות כמו איציק בונצל, אלמוג כהן או גל הירש. אבל האמת היא שאף אחד לא באמת יודע - עד הדקה ה-90 הכול נשמר בראש של נתניהו, ורק אחרי הפריימריז הוא יתחיל לסדר את הקלפים".

גל הירשצילום: Oren Ben Hakoon/Flash90

מי שמוביל את אחד הקולות היצריים והלוחמניים ביותר נגד הנהגת המפלגה בפרשה הוא דור חרל"פ שהיה מראשי העותרים לבית הדין, ומתמודד בעצמו במחוז דן-תל אביב. 

בשיחה עם 'בחדרי חרדים' חרל"פ מבהיר כי מבחינתו לא מדובר רק בעתירה משפטית, אלא במאבק פוליטי שניהלו העותרים בשטח: "פעלנו פוליטית מול חברי ועידת הליכוד כדי שיצביעו נגד הדבר הזה," אומר חרל"פ. 

"פעלתי לשכנע מאות חברי מרכז להצביע נגד סעיף 2 ובעד לאשר את השריונים של ראש הממשלה. ביקשתי מהחברים להצביע בעד השריונים לראש הממשלה, ונגד הסעיף של הח"כים והשרים במחוזות - שזה בעצם היה סעיף לביצוע דרישתו של חיים כץ".

ישיבת ממשלהצילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

חרל"פ טוען כי המהלך נתפר מראש באופן אישי: "הסעיף של הריצה במחוזות לא נועד לטובת התנועה, אלא היה ניסיון להיענות לדרישה של השר חיים כץ, שרצה לסדר חליפה אישית שנתפרה מראש עבור ח"כ אתי עטיה. לא רק שביקשו לאפשר לח"כים מכהנים לצנוח למחוזות, אלא גם סידרו איחוד של מחוז דן עם מחוז תל אביב, כדי להעלות את מספר המתפקדים ולהפוך את המשבצת ליותר גבוהה ורלוונטית. זו התנהלות שפוגעת אנושות בדמוקרטיה הפנימית".

נתניהו מצביע בליכודצילום: Chaim Goldberg/Flash90

כמועמד שמתמודד בעצמו במחוז, חרל"פ מוחה על היעדר השוויוניות שבניסיון להוריד ח"כים מכהנים למחוזות: "באופן כללי אין בזה הגינות בכלל, זה דבר הזוי. הכלים והיכולות שיש לך מול מועמד שהוא חבר כנסת הם אפסיים. חברי כנסת מסתובבים עם עוזרים, יועצים ופעילים במחוז הזה לאורך כל הקדנציה. באופן כללי זה לא הוגן, זה מייצר אפס סיכוי לנצח את הח"כים המכהנים, זה חוסם את כל דרכי הכניסה לצעירים ומחריב את כל האירוע הפוליטי במפלגה".

פריימריז בליכודצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בנוסף, חשף חרל"פ כי ערך סקר פנימי בקרב מתפקדי המחוז שחיזק את עמדתו: "ערכתי בשבוע לפני החלטת בית הדין סקר שנשלח ב-SMS והשיבו עליו כמעט 500 איש. הסקר מראה שבקרב אלה שהשיבו, אני מנצח את אתי עטיה ואת אושר שקלים במחוז. כשאני מסתובב בשטח אני רואה שהפעילים והמתפקדים רוצים לראות פנים חדשות ברשימה".

כעת, כשעד מועד הפריימריז ב-17 באוגוסט (ד' באלול) נותרו שבועות ספורים בלבד, הרוחות בליכוד סוערות. בין הח"כים שנלחמים על חייהם הפוליטיים ברשימה הארצית המוצפת לבין מועמדי השטח שזכו בגיבוי המשפטי מבית הדין - הפריימריז בליכוד בשנת 2026 צפויים להיות מהיצריים והמתוחים שידעה המפלגה במערכות הבחירות האחרונות.