ארה"ב הכריזה מלחמה על השוק הסיני - לא נותנת למוצרים סיניים להיכנס לאמריקה

המלחמה בין ארצות הברית לסין כבר מזמן לא מתנהלת רק במכסים ובסחר. בשנים האחרונות היא עברה גם למסכים, לטלפונים, לרכבים ולמוצרים הטכנולוגיים שנמצאים בחיי היום יום של מיליוני אנשים.

ממשל ארה"ב החל לנקוט צעדים נגד שורה ארוכה של חברות סיניות, כאשר הטענה המרכזית היא חשש מפגיעה בביטחון הלאומי, איסוף מידע רגיש ותלות בטכנולוגיה שמגיעה מיריבה אסטרטגית.

אילוסטרציהצילום: נעשה בעזרת AI

אחת החברות הראשונות שנפגעה הייתה וואווי, ענקית הטכנולוגיה הסינית שנחשבה בעבר לאחת מיצרניות הסמארטפונים הגדולות בעולם. ארה"ב הגבילה את פעילות החברה מול חברות אמריקאיות, מה שפגע ביכולת שלה להשתמש ברכיבים ובשירותים מסוימים.

גם עולם הרחפנים נכנס לעימות. חברת די ג'יי איי, יצרנית הרחפנים הגדולה בעולם, ספגה הגבלות בארה"ב בעקבות טענות של גורמים אמריקאיים בנוגע לסיכוני אבטחת מידע.

לאחר מכן הגיע תורם של מוצרי התקשורת. נתבים של חברות סיניות, ובהן טי פי לינק, עוררו חששות בקרב גורמים בארה"ב שטענו כי ציוד תקשורת עלול לשמש לאיסוף מידע או ליצור נקודות תורפה.

גם עולם הרכב החשמלי הפך לזירת קרב. יצרניות רכב סיניות כמו בי וי די הצליחו להפוך לשחקניות מרכזיות בשוק הרכב החשמלי העולמי, אך בארה"ב הוטלו מכסים כבדים על כלי רכב חשמליים מסין, במטרה להגן על היצרנים המקומיים ולצמצם את התחרות.

אחת הפרשות המפורסמות ביותר היא כמובן טיקטוק. האפליקציה שנמצאת בשימוש של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם עמדה בפני לחץ אמריקאי למכור את פעילותה בארה"ב או להתמודד עם אפשרות של חסימה, בשל החשש שהמידע של המשתמשים עלול להגיע לידי ממשלת סין.

אפילו חברות שלא נתפסות באופן מיידי כ"סיניות" הושפעו מהמאבק. כך למשל יצרנית הרכב פולסטאר, שמזוהה עם שורשים שוודיים אך נמצאת בבעלות סינית, מצאה את עצמה בתוך הוויכוח סביב ההשפעה הסינית על תעשיית הרכב.

אבל לצד טענות הביטחון, יש מי שרואים במדיניות האמריקאית גם ניסיון לעצור את ההתקדמות הסינית ולהגן על חברות אמריקאיות מפני תחרות. סין הפכה בשנים האחרונות למעצמה טכנולוגית בתחומים כמו בינה מלאכותית, רכבים חשמליים, שבבים ורחפנים, והמאבק בין המדינות הפך למעשה למאבק על מי תוביל את הטכנולוגיה של העתיד.

בינתיים, הצרכנים ברחבי העולם נמצאים באמצע. מצד אחד הם נהנים ממוצרים סיניים מתקדמים וזולים יותר, ומצד שני הממשלות ממשיכות להתווכח על השאלה הגדולה: האם מדובר בהגנה על הביטחון הלאומי או במלחמת כוח על השליטה בשוק העולמי.