מנהיגים יהודים מסרבים לפגוש מועמד שהיה ניאו-נאצי בעברו

סערה פוליטית וציבורית מתחוללת בבריטניה בעקבות החלטת המפלגה השמרנית לבחור בג'ושוע בונהיל-פיין, פעיל ניאו-נאצי ואנטישמי לשעבר שריצה מאסר בגין פשעי שנאה, כמועמדה בבחירות למועצת סומרסט במאי 2027. בונהיל-פיין צפוי להתמודד במחוז הבחירה קרוקרן דרום.

ועד שליחי הקהילות היהודיות בבריטניה והמועצה למנהיגות יהודית דחו הזמנה להיפגש עם בונהיל-פיין. בהודעה משותפת מסרו הארגונים כי הם מאמינים באפשרות של שיקום, אך חומרת העבירות והפגיעה המתמשכת בקורבנות אינן מאפשרות, לדעתם, את בחירתו למועמד מטעם מפלגה מרכזית. הארגונים הסכימו להיפגש עם הנהגת השמרנים כדי לדון בתהליכי בחירת המועמדים ולדרוש את ביטול מועמדותו.

הקמפיין של ג'ושוע בונהיל-פייןצילום: פייסבוק

בונהיל-פיין נידון בשנת 2015 ליותר משלוש שנות מאסר לאחר שפרסם חומר אנטישמי לקראת עצרת ניאו-נאצית בצפון לונדון. בין היתר, הוא הפיק פרסומת לעצרת שבה הופיעה תמונה ממחנה ההשמדה אושוויץ. בשנת 2016 הורשע גם בהטרדה גזענית מחמירה של חברת הפרלמנט היהודייה מטעם הלייבור, לוסיאנה ברגר.

מנהיגת המפלגה השמרנית, קמי באדנוך, הגנה על הבחירה. לדבריה, מעשיו של בונהיל-פיין היו "מחרידים", אך הוא התנער מאז מהשקפותיו, הביע חרטה ופועל במסגרת תוכניות למאבק בקיצוניות ובאנטישמיות. היא הדגישה כי מדובר בהתמודדות למועצה מקומית ולא בבמה לאומית, שבה יעסוק בנושאים כמו חניה ופינוי פחים.

ברגר, המכהנת כיום כחברת בית הלורדים מטעם הלייבור, דחתה את הטענה כי השיקום מצדיק כניסה לחיים הציבוריים. לדבריה, קיים הבדל מהותי בין פעילות חינוכית שבה הוא מסביר מדוע מעשיו היו פסולים, לבין הצבתו כמועמד לתפקיד ציבורי. היא הדגישה כי לא מדובר באמירה חד פעמית, אלא במסע ממושך של תכנים גזעניים, אנטישמיים ופוגעניים נגדה ונגד קורבנות נוספים.

בפוסט שפרסם בעקבות הסערה הודה בונהיל-פיין כי בעבר אימץ אנטישמיות, הפיץ תאוריות קונספירציה ותקף את ברגר "בצורה המתועבת ביותר". לדבריו, הוא הורשע, נכלא ונענש בצדק, ומאז שחרורו הקדיש שנים להעברת הדרכות בנושא אנטישמיות וקיצוניות בבתי ספר, באוניברסיטאות, במשטרה ובשירותי הרווחה.

"שיקום לא מוחק את מה שעשיתי", כתב. "אמנם איני יכול לשנות את עברי, אך אני יכול להזהיר אחרים שלא ללכת באותו נתיב הרסני. אני יודע כיצד האידיאולוגיה הזאת פועלת, משום שחייתי בתוכה". הוא הוסיף כי הוא מבין את הכאב שנגרם לקהילה היהודית בעקבות מועמדותו ואינו מבקש להמעיט בחומרת מעשיו.

הסערה מתרחשת על רקע זינוק נוסף באנטישמיות בבריטניה. לפי ארגון הביטחון של הקהילה היהודית, CST, במחצית הראשונה של 2026 תועדו 1,926 תקריות אנטישמיות, עלייה של 21 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד והנתון השני בגובהו שנרשם אי פעם במחצית הראשונה של שנה.