המהלך שעשוי לשנות את יום הבחירות: בליכוד מבקשים דיון חוזר

יועמ״ש הליכוד עו”ד אילן בומבך צפוי להגיש היום (חמישי) ליו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בקשה לעיון חוזר באחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שהתקבלו לקראת מערכת הבחירות הנוכחית. בליכוד מקווים כי סולברג ישנה את החלטתו, שאוסרת על משקיפים וחברי ועדות קלפי מטעם המפלגות להעביר במהלך יום הבחירות מידע על זהות האזרחים שכבר הצביעו.

הבקשה מגיעה לאחר שבמערכת הפוליטית, ובעיקר בליכוד, בש”ס וביהדות התורה, הגדירו את ההחלטה ככזו שעלולה לשנות מן היסוד את אופן ניהול יום הבחירות. מבחינתן, לא מדובר בעוד מחלוקת משפטית, אלא במהלך שמשפיע ישירות על אחד מכלי העבודה המרכזיים שבאמצעותם נוהלו קמפיינים במשך יותר מעשור.

כך פעל המנגנון

בכל מערכת בחירות הפעילו המפלגות מערכות מחשוב ייעודיות, ובראשן ‘אלקטור’, שבאמצעותן התקבלה תמונת מצב כמעט בזמן אמת על אחוזי ההצבעה של תומכי המפלגה. משקיפים וחברי ועדות קלפי דיווחו מי כבר הגיע להצביע, והמידע הועבר למטה הבחירות. משם הופנו פעילים אל תומכים שטרם הגיעו לקלפיות, נוצר קשר טלפוני, נשלחו הודעות ולעיתים אף אורגנה הסעה.

במערכות הבחירות האחרונות הפך המנגנון לחלק בלתי נפרד מהמאמץ של המפלגות ביום הבחירות. בליכוד אף העריכו בעבר כי השימוש במערכת תרם באופן משמעותי להגדלת שיעורי ההצבעה בקרב תומכיה. גם ש”ס ויהדות התורה הסתמכו על המערכות הללו כחלק ממנגנוני השטח הרחבים שהקימו לאורך השנים.

ההחלטה ששינתה את כללי המשחק

בהחלטתו קבע סולברג כי עצם העברת המידע על כך שאדם הצביע, גם בלי לדעת למי הצביע, היא מידע אישי המוגן בחוק הגנת הפרטיות. לדבריו, דיווח על עצם ההצבעה, על שעת ההצבעה או על סוג הקלפי אינו יכול להתבצע ללא הסכמתו של האזרח.

לצד האיסור עצמו, ההחלטה כוללת גם הוראות אכיפה. מזכירי הקלפיות, המועסקים על ידי ועדת הבחירות, יידרשו לוודא כי לא מתבצע דיווח כזה במהלך יום הבחירות. מי שיפר את ההנחיה עלול להיות חשוף הן להליכים לפי חוק הגנת הפרטיות והן להפרת הוראה חוקית, על כל המשתמע מכך.

בכך למעשה משנה ועדת הבחירות נוהג שהיה מקובל במשך שנים במערכות הבחירות בישראל.

המאבק על הפרטיות

החלטתו של סולברג נשענת על בקשה שהגיש עו”ד שחר בן מאיר, שטען כי השימוש במידע על מצביעים אינו מעוגן בחוק ומהווה פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות. לבקשתו צורפה חוות דעת משפטית של פרופ’ מיכאל בירנהק ועו”ד נועה דיאמונד, שלפיה גם מידע על עצם ההגעה לקלפי הוא מידע אישי שאין להעבירו ללא הסכמה.

לפי הגישה שאומצה בהחלטה, הזכות לפרטיות אינה מתייחסת רק לבחירה עצמה, אלא גם לעצם ההחלטה של אזרח אם לממש את זכות ההצבעה ובאיזה שלב של יום הבחירות לעשות זאת. בהתאם לכך נקבע כי למפלגות אין סמכות לנהל מאגרי מידע המתעדכנים בזמן אמת על בסיס דיווחים מהקלפיות.

הזעם במערכת הפוליטית

בליכוד ובמפלגות החרדיות התקבלה ההחלטה בזעם. לטענתן, היא אינה מונעת פגיעה בפרטיות אלא מקשה על פעילות פוליטית לגיטימית שמטרתה לעודד אזרחים לממש את זכות ההצבעה.

במערכת הבחירות הנוכחית, שבה כל מנדט עשוי להיות בעל משמעות מכרעת, במפלגות מעריכים כי ביטול הדיווח בזמן אמת עלול להשפיע על שיעורי ההצבעה במעוזי התמיכה שלהן. ביהדות התורה אף הגדירו את ההחלטה כ’גיים צ’יינג’ר’, ואילו בליכוד נערכים למאבק משפטי בניסיון לבטל את האיסור עוד לפני פתיחת הקלפיות.

בקשת העיון החוזר - ומה יקרה אם תידחה

הצעד הראשון יהיה בקשת העיון החוזר שיגיש היום בומבך בשם הליכוד. אם סולברג ידחה את הבקשה, אחת האפשרויות שנבחנות היא פנייה לבג”ץ בטענה שההחלטה פוגעת ביכולתן של מפלגות לנהל את יום הבחירות ולממש את הזכות לבחור ולהיבחר.

במקביל, בקואליציה נבחנת אפשרות לקדם חקיקה שתסדיר את השימוש במערכות מסוג זה, בעוד שבמפלגות עצמן כבר מחפשים דרכים חוקיות חלופיות לניהול מערך ההמרצה, מבלי להפר את החלטת ועדת הבחירות.

הרבה מעבר ל’אלקטור’

הוויכוח סביב האפליקציות אינו עוסק רק בטכנולוגיה או בכלי קמפיין. הוא נוגע לשאלה עקרונית יותר: עד כמה רשאיות מפלגות לאסוף ולעבד מידע על אזרחים במסגרת המרוץ לקלפיות, והיכן עובר הגבול בין ניהול קמפיין יעיל לבין פגיעה בפרטיות.

הכרעתו של סולברג מסמנת שינוי אפשרי בכללי המשחק של מערכות הבחירות בישראל. אם תיוותר על כנה, היא עשויה לחייב את כלל המפלגות לבנות מחדש את אסטרטגיית יום הבחירות שלהן ולהיפרד מאחד הכלים המשמעותיים ביותר שליוו את הקמפיינים בעשור האחרון.